כשהיה לי הוט בדירה (בגלל שותף עם הבנה טלוויזיונית מועטה), ולפני שארגנתי לעצמי רשת ביתית (אלו התירוצים, אני עכשיו מגיע לנקודה) עשיתי מנוי לבלוקבאסטר. בקרוב הוא יגמר, אבל עד אז אני מנצל לפחות את מה ששילמתי.
בהרבה סרטים יש פרסומות שאי אפשר לדלג עליהן, כי הדיוידי לא מרשה. משום מה זה תמיד פרסומות של דילונגי ושל טושיבה. זה עניין מפגר לכשעצמו, כי זה מחזיר אותנו לימי הוידאו שם אי אפשר היה פשוט להניס סרט ולהתחיל לראות. בקרוב, אני חושש, נקבל די וי די שצריך להריץ אחורה.
אבל הפרסומת שהכי מעצבנת היא נגד פיראטיות הסרטים. היא מתורגמת לכמה שפות, וחייבים לעבור דרכה בשביל להגיע לסרט. בד”כ אנשים שקונים או שוכרים את הדיוידי, זה אנשים ששילמו עליו. לא צריך לספר להם לא לגנוב. וגם אם כן מספרים להם, אפשר לצרף איזה עלון נחמד לאריזה שאותו אנחנו נזרוק לפח. לא צריך לדחוף את זה בפרצוף ולהפריע לראות את הסרט.
אם אותו אדם ששילם את הסרט לא השתכנע מהסרטון הזה, כשהוא יעתיק את הסרט ויפיץ לחבריו, ככל הנראה הוא יעשה עבודת עריכה קלה והחלק הזה שחובה לצפות בו בגירסת הדיוידי בתשלום, לא יפריע בגירסה המופצת בחינם ברשת האינטרנט. מעניין באיזו גירסה כיף יותר לצפות.
3 תגובות עד כה ↓
1 JaneLame // 23 Nov, 2005 בשעה 12:23
הפרסומת הכי מעצבנת שראיתי על DVD היא דווקא: “be kind, please rewind”.
על DVD.
2 אהוד // 23 Nov, 2005 בשעה 12:24
הנבואה שלי התגשמה רטרואקטיבית.
3 גושפנקא // 23 Nov, 2005 בשעה 8:45
רכשתי במו כספי סרט ב”אוזן השלישית”, וקיבלתי בתחילה פרסומת מפחידה (ממש) עם מן נפח שמן, מיוזע ומלא זיפים במקומות לאו דוקא סטנדרטיים. אותו נפח גיחך באופן מרושע ותקף בפטישו דיוידים על הסדן.
המסר - אל תהיה פיראט מגעיל ותשכפל.
איכס.
ואי, אי, אי אפשר להעביר. כל פעם מחדש :(
ואגב, דוקא הבדיחה של be kind, please rewind דוקא משעשעת אותי.
השארת תגובה