אהוד בעולם (Udo in der worlden)

המגזין הגיע!

כל מה שהיה צריך לעשות זה לכתוב פוסט עצבני, ולאתר לא פחות מ-3 דוברות גרמנית שכבר היו מוכנות להתקשר ולצעוק על ניידין “Senden der magzinen! Schnel!” או משהו אחר קרוב לכך. והמגזין כבר חיכה לי בדואר שבוע שעבר.

צירפתי שתי סריקות – אחת של העמוד עם הידיעה והתמונה במלואן, והשניה של העמוד בהגדלה ענקית (משהו כמו פי שישה מליון) רק כדי שאשכרה יהיה אפשר לראות את השם שלי.

page_menshelath.jpg

name.jpg

האריסטוקרטים

אם כבר עשיתם את הטעות ואתם מחוברים להוט – צפו מחר באריסטוקרטים. אני לא זוכר מתי זה, ובגלל שזה הוט כדאי ללחוץ כבר עכשיו על כפתור ה-EPG בשלט, בתקווה שלוח השידורים יעלה לפני שהסרט יתחיל.

מיטב הקומיקאים האמריקאים (וגילברט גוטפריד) עומדים מול המצלמה, ומספרים בדיחה גסה אחת שמסתובבת בברנז’ת הקומדיה כבר שנים. זו כמובן לא סתם בדיחה גסה ששומעים במילואים, מצחקקים קצת, וחוזרים לישון בשמירות. מדובר פה בבדיחה שהאג’נדה האמיתית שלה (ולמעשה של הסרט) זה להוציא מכל הקומיקאים המשובחים את הסטיות הכי קשות שלהם.

זה לא אותו דרו קארי המוכר שרואים בשידור החוזר ה-500 של “של מי השורה הזאת”, שמידי פעם קורץ עם איזה רמז מיני שגם סבתא תצחק ממנו. זה אפילו לא אותו ג’ורג’ קארלין שלמצוא עדינות אצלו זה כמו למצוא מקום ריאלי בשינוי. כשאומרים להם לספר את בדיחת האריסטוקרטים, הם הופכים לאנשים אחרים לגמרי, ומתחילים לנבל ולהתלכלך ברמות מטורפות.

בפרוייקט לקחו חלק עשרות קומיקאים, ומי שניצח על כל העניין הוא האריסטוקרט פן ג’ילט – החצי המדבר של הקוסמים הגרוטסקיים פן וטלר (ולמרות שמראה שהוא פליט ניינטיז, הוא אחראי עם טלר לסדרה המצויינת בולשיט). האריסטוקט השני פול פרוונזה (שאני לא אעשה את עצמי כאילו אני יודע מי הוא אחרי חיפוש באימדב).

מאה ושתיים שלוש

אנחנו עולים בקמפיין גדול, בכיכובם של צמדי המגישים המצוינים שלנו: טל ברמן ואביעד קיסוס מ’תכנית הבוקר'; אור ישראלי, רונה תמיר ודנה ספקטור מ’תכנית הצהריים'; שי ודרור מ’תכנית הערב';

מתוך אתר רדיו תל אביב. ואם חיפשתם אירוניה, המנכ”לית שלהם היא רואת חשבון.

24

מה מושך אותנו (אותי, ועוד מליון צופים יותר מהעונה הקודמת, מסתבר) להמשיך לצפות בסדרה הזאת למרות שהיה ברור שהיא הפכה למחורבנת כבר בדקה הראשונה של העונה השניה, ולמרות שבדקות הראשונות של עונה 5 מבינים עד כמה 96 השעות הראשונות היו לחינם (זה לא ספויילר – תראו תבינו)? התשובה זהה לשאלה למה האדם נחת על הירח – כי זה שם.

עכשיו, אגב, ההתמכרות שלי לטלוויזיה הגיעה לשלבים קריטיים. אני צופה בטלוויזיה 25 שעות ביממה. איך? מהירות כפולה זה הטריק. אפילו ביס מקס כתוב לי בתקציר התוכנית – גבר, לך לישון.

הוצא מהקשרו

יאיר לפיד אירח אתמול את מורדי אלון ואמיר דורון, יוצרי סדרת הוצא מהקשרו, כדי לקדם את ספרם החדש שמלקט את מיטב הציטוטים מהפוליטיקה הישראלית. לפיד והשניים הקריאו ציטוטים של רוחמה אברהם, שמעון פרס, פנינה רזונבלום, עייזר ויצמן ויאיר אפילו יצא גבר-גבר והביא ציטוט של אביו.

כשרות לציבור, אני מביא ציטוט של יאיר לפיד עצמו שנמצא בספר התקשורת מאותה סדרה:

“החג הזה לא מופיע בתנ”ך”
יאיר לפיד בטורו ‘לא סופי’ ליום-הכיפורים.

אחריות לאומית לעדכן

בד”כ, זה הדסק של האח עידוק, אבל גם לי מותר מדי פעם. המפלגה האיזוטרית קדימה, כבר נרשמה די מזמן אצל רשם המפלגות כדין ואמנם לא התאפסה על מי ימלא את כל המנדטים שחברות השמפו קמיל פוקס ומינה צמח חילקו לה, אבל על שם היא התאפסה באופן פורמלי. משום מה, בעמוד של אריאל שרון (ושל שאר חברי קדימה), ובאתר שמספר מי ומי בועדת הבחירות המרכזית, מתעקשים עדיין לקרוא להם בשם הזמני: אחריות לאומית.

עמודו האישי של שרון מאתר הכנסתמתוך אתר ועדת הבחירות המרכזית

“קטנוני”, יאמרו לי חלק, “תמצא כבר חברה”, יאמרו לי אחרים. לשניהם תמיד יש לי תשובה – תסדרו לי דייט עם קטנונית, ושתי הבעיות תיפתרנה (כן, אני מספיק קטנוני כדי להגות את זה “תיפתרנה”). בכל מקרה, באמת שהייתי מחייך בנימוס למייל שאורי ברייטמן שלח לי עם עניין אתר הכנסת, וחושב לעצמי שכנראה אי אפשר כל הזמן לעדכן אותו עם המערכת הפוליטית שמשתנה פה במדינה פעם בשעה, אך העדכונים באתר מתקתקים מהר.

שמעון פרס, שהיה חבר כנסת ברצף ב-300 שנה האחרונות והתפטר אך השבוע, הוחלף בויצמן שירי. “אחד שיודע” עוד לא הספיק לענות “אף אחד” לכל הטוקבקיסטים ששואלים מי זה ויצמן שירי, וכבר באתר הכנסת נשלח פרס לארכיון החברים, וויצמן שירי קיבל את מקומו ברשת.

עדכון: עידוק מוסר בתגובות שהם צודקים, כי אחריות לאומית זו הסיעה של מפלגת קדימה.

עדכון 22.1: עמודי חברי הכנסת עודכנו, ועכשיו מופיע בהם “קדימה”.

גליץ’

עודד קרמר כותב בנרג’ על משחק מכור:

עוד לא הזכרנו את הגליץ’ הטכני של הרולר, שנכנס במקום הלא נכון

הרולר (כתוביות הסיום) הופיע בזמן שעינב גלילי הודתה לגדעון לוי על שהתארח בתוכנית, והבטיחה לחזור אחרי הפרסומות לסיכום הנקודות או מה, ואכן אחר כך חזרו להראות קרב רובי מים שהיה בסוף התוכנית.

ההשערה שלי, שלא רק שלא מדובר בגליץ’ טכני, אלא במשהו מכוון. ארז טל התחיל את הטריק הזה ברק בישראל, וכוכב נולד על כל עונותיו וילדיו (כוכב נולד מדור פלילי וכו’) עושה את זה עם תוכנית המכונה “התוצאות”, שנפרדת מהתחרות.

מכיוון שהרייטינג לתוכניות נמדד כממוצע, ומכיוון שהרייטינג בסוף משחק מכור ככל הנראה נמוך יותר (כי יש מי שמתקשה להבין את הערך הסאטירי של אדיר מילר יורה ברובה מים על גורי, את את הערך הסאטירי של אדיר מילר בכלל), וגם בגלל עניין טכני משעמם שהרייטינג נמדד מדגמית בכל רבע שעה, התוכנית בטח פוצלה.

כך, כשיגיעו נתוני הרייטינג למחרת בבוקר, הקשקוש הלא ברור הזה בסוף של סיכום נקודות לא ישתקלל לנתוני הרייטינג, והממוצע יהיה גבוה יותר, וכולם יהיו מרוצים.

עכשיו באולמות הבלוגיה

יאיר רוה, עיתונאי קולנוע כפייתי, משיק את הבלוג סינמסקופ, לרגל חגיגות עשור למדור הפרינט בעל אותו השם. הוא מבטיח לעדכן אותו כ-4 פעמים בשבוע, כולל דיווחים חיים מהבית שלו מטקס גלובוס הזהב, אז לקפוץ לבקר זה לא מספיק. תוסיפו את הרס”ס.

שיהיה בהצלחה.

אגב, אכן שקדתי על הצד הטכני של הבלוג הזה. בגדול מה שזה אומר זה שזרקתי מונחים טכניים כמו CSS ופוטר לרוה במייל, אחרי שיום קודם קראתי עליהם בפורמי תמיכה של וורדפרס.