לפני חודשיים קיבלתי מייל מכתב המגזין Men’s Health בגירסתו הגרמנית. אני ראיתי אותו בדוכני עיתונים אמריקאים אבל לא ממש מכיר אותו. לפי אני חושב שניתן לומר שמדובר במגזין איכותי, כי בידיעה הראשית של גירסאת האון ליין שלו יש ציצים.
הכתב סיפר לי שהוא מכין כתבה על ציון 25 שנה לפקמן, ובין השאר הוא מזכיר בכתבה את אירוע הפקמנהטן (אירוע בו נכחתי). הוא פנה למארגני האירוע בניו יורק כדי לקבל מהם תמונות, ואמר שבאופן מפתיע הם אמרו שאין להם תמונות טובות שהם יכולים לשלוח לו, אבל שסט הפליקר שלי מצויין ושכדאי שיפנה אלי.
הוא ביקש את רשותי להשתמש באחת התמונות שם של האיש שמחופש לפקמן, כדי לשים את זה כחלק מאילוסטרציה של פקמן לאורך ציר הזמן. הוא אמר שלצערו (או Sadly ליתר דיוק) הוא לא יכול לשלם לי על השימוש בתמונה, אלא לתת לי את תודתו בלבד. מכיוון שאני אדם מנומס, לא אמרתי לו שנחמד שאחרי 60 שנה הם נזכרים להצטער על משהו שהם עושים לנו, והחלטתי לאפשר להם להשתמש בתמונה, תוך כמובן מתן קרדיט, הוא כמובן הסכים לציין את שמי (ואפילו בלי לכתוב משהו על הגזע והסרחון שלי, ובלי לשים מגן דוד צהוב ליד). קיבלתי ממנו הבטחה שישלח לי עותק של הגליון כשהוא יצא באמצע דצמבר.
פניתי אליו שוב באימייל לפני כשלושה שבועות ואמרתי לו שהגליון טרם הגיע. קיבלתי מייל חזרה מכתבת אחרת שאמרה שהוא לא עובד יותר במגזין, אבל שהכתבה האמורה אכן פורסמה עם התמונה שלי. בגרמניה יש אחוזי אבטלה יחסית גבוהים, ואני מרגיש שתרמתי לסטטיסטיקה. בכל מקרה, גם היא הבטיחה שמיד תשלח לי את הגליון, אחלה לי חג שמח ושלחה אותי לדרכי.
כמובן שעדיין לא קיבלתי שום דבר בדואר, והחלטתי להתקשר. מכיוון שכל התכתובת בינינו (גם עם המפוטר, וגם עם החדשה) התנהלה באנגלית (ואפילו אנגלית טובה, מצידם) שיערתי שהם דוברים את השפה, לפחות ברמה בסיסית. אך כמו כל דבר שחשבנו על הגרמנים, גם בזה טעיתי.
הרמתי להם סקייפ ואחרי שקיבלתי ברכת גוטן טאג (בעברית: כלבים ויהודים החוצה), שאלתי בגרמנית הקלוקלת שלמדתי מסרטי פורנו אם הגעתי לניידין, ואם היא מדברת אנגלית. היא מלמלה משהו בגרמנית וניתקה לי. חייגתי שוב וניסיתי לתקשר. אני אמנם לא דובר גרמנית, אבל הבנתי שהיא וחברות שלה למשרד מצחקקות עלי.
לא הצלחתי להשיג תשובה נורמלית מאז. אם מישהו דובר גרמנית שותפת ומוכן להתקשר אליהם בשבילי כדי שאוכל לראות את שמי ולעשות את עצמי כאילו אני יודע מה כתוב בכתבה, אנא אמרו לי.


14 תגובות עד כה ↓
1 עידוק // 13 Jan, 2006 בשעה 9:31
בקרדיט, כשהם כתבו “פערפלוכטה יודה”, זה אומר “צילום ארכיון”, נכון?
2 דוברמן // 13 Jan, 2006 בשעה 11:35
זיגפריד מדבר גרמנית נפלאה. אתה יכול לבקש ממנו.
3 אהוד // 13 Jan, 2006 בשעה 11:48
התקשרתי ל-144, אין להם את זיגפריד.
4 גילעד // 14 Jan, 2006 בשעה 1:24
אני לא מבין אותך, תיכף גם תיכנס לחדר שלידו יש שלט “מקלחות”?
5 דוברמן // 14 Jan, 2006 בשעה 6:20
נו, בטח חיפשת באתר האינטרנט של 144, שם תוכל עדיין למצוא מספרי טלפון עם חמש ספרות.
נסה כאן:
http://israblog.nana.co.il/tblogread.asp?blog=6940
ואם כבר - למה הבלוג שלך לא שולח עדכון על תגובות באימייל? זה יכול להקל על החיים.
(והמלצה מסבתא שלי: אם הכתב מזמין אותך לטיול ברכבת - תוודא שיש לך מקומות בישיבה. סבתא שלי נאלצה לעמוד ככה כמעט 5 ימים, וזה לא היה כיף).
6 דוד אבוטבול // 14 Jan, 2006 בשעה 6:59
עידו, אתה רוצה שאני אדקור אותם?
7 אהוד // 14 Jan, 2006 בשעה 8:21
דוברמן, לא מצאתי עדיין פלאגין שישלח עדכונים נורמלים לפוסטים, אם תמצא לי כזה ואחד לתגובות אתקין. עד אז, אתם מוזמנים לא לפחד ולהתשתמש ברסס לתגובות.
8 Rogel // 15 Jan, 2006 בשעה 8:38
אהוד, למה שלא תשתשמש ב: http://feedblitz.com/?
זה שירות אמין למדי ואם אתה משתמש ב feedburner בשביל הרסס אתה יכול לעשות את זה דרכם ולשלב את הסטטיסטיקה
9 JaneLame // 15 Jan, 2006 בשעה 9:24
לא ממליצה על פיד-בליצ-קריג. לא הולך טוב עם עברית.
10 JaneLame // 15 Jan, 2006 בשעה 9:25
אבוטבול, אתה קרוב משפחה של אסי?
11 אהוד // 15 Jan, 2006 בשעה 12:02
רוגל, פידן בליצן לא שולח את ההתראות מידית, הוא בודק את הפיד פעם ביום. אני רוצה משהו מידי.
מה זה Feedburner?
12 Rogel // 15 Jan, 2006 בשעה 9:18
Feedburner זה שירות ש:
א. מייצר עבורך RSS
ב. מספק שיפורים וססטיסטיקות
ג. בחינם
והכי נחמד שיש פלאג-אין ב WP שמאפשר להמיר את ה RSS המקורי לזה של Feedburner (http://orderedlist.com/articles/wordpress-feedburner-plugin/)
יותר פרטים אתה יכול כמובן למצוא באתר שלהם :
http://www.feedburner.com
13 עמוס, נביא זעם עייף // 16 Jan, 2006 בשעה 2:13
במקום תשלום פיצויים חד פעמי תבקש מהם רנטה, זה הרבה יותר שווה. שאל את ניצול השואה בקרבת מגורייך איך וכמה (הכוונה היא למגורייך הפיזיים, לניצולי שואה אין בלוגים, ממש לא מגיע להם אחרי כל מה שהם עברו).
14 המרתף // 13 Mar, 2006 בשעה 8:19
אהוד בעולם (Udo in der worlden)…
המגזין הגיע!
כל מה שהיה צריך לעשות זה לכתוב פוסט עצבני, ולאתר לא פחות מ-3 דוברות גרמנית שכבר היו מוכנות להתקשר ולצעוק על ניידין “Senden der mag…
השארת תגובה