תסריט דה וינצ’י

אני מגיש לכם חתיכה מגירסאת הבמאי של צופן דה וינצ’י, שלא נזכה לראות:

Tom Hanks (as Robert Langdon): I’ve figured it out. I found the killer!
Ron Howard (as Narrator): (No, He didn’t)‎

מי שלא מבין למה זה כל כך מצחיק, מתבקש לצפות כבר במשפחה בהפרעה הסדרה הכי טובה שאתם לא רואים (לא כי אני מתנשא, אלא כי פוקס ביטלו וגם אני לא רואה). אני גם לא מבין למה זה מצחיק, אבל זה כי עוד לא עברתי את עמוד 2 ב”צופן דה וינצ’י”.

נעלמתי

נסעתי לקחת טרמפ לעמישב, שזו שכונה ליד “פתח תקווה”. מי שלא יודע, פתח תקווה עצמה לא באמת קיימת, אלא רק פיקציה. אחרי שסוף סוף הלצחתי למצוא את המקום, רציתי כבר לצאת משם ולסוע לכיוון תל אביב. הבעיה היא שאי אפשר לסוע לכיוון תל אביב. בשביל להשאיר את האשליה ש”פתח תקווה” באמת קיימת, כל השלטים מתוך פתח תקווה (על כביש די ראשי, מספר 40), כמו הרבה שלטים אחרים במדינה ועשרות יציאות מכביש גהה, מובילים חזרה לתוך “פתח תקווה”. מעיין רקורסיה אינסופית שמובילה לשום מקום. אכן עניין הגיוני, שהרי אם אני כבר בתוך “פתח תקווה”, אין לי שום סיבה לצאת משם לערים קטנות כמו אותה תל אביב שאני מתעקש שהיא קיימת.

אם אהיה רציני לרגע, זה לא באמת שמ”פתח תקווה” אפשר להגיע רק לעצמה, הרי זה יהיה ממש מטומטם. ברור לכל בר דעת שיש עוד מקומות במדינה, והאמת שהיה שילוט לאותם מקומות מרכזיים וחשובים: סירקין וסגולה. סגולה נראה לי יותר הגיוני, אז המשכתי עם השילוט לשם, בתקווה שאצליח להגיע. בינתיים, בשביל שאם אעלם, אנשים ידעו מה קרה לי, דיווחתי בטלפון לנביא הזעם המינורי, או לפחות גרמו לי להאמין.

השילוט לסגולה מתפצל לשניים. מי שאי פעם נסע לכיוון “פתח תקווה”, יודע שזה מאוד הגיוני. הכיוון שהימרתי עליו מוביל פשוט לסוף היקום. פתאום אחרי כל חברות האינטרנט נגמר איזור התעשיה, יש חושך מוחלט, ולא רואים רמז לסיוויליזציה מאחריו. אני וכל מי שנסע אחרי נאלצנו לעשות בסוף היקום פרסה ולחפש שילוט חזרה לישראל.

השלט השני שמורה על סגולה, מוביל כמובן לכביש 5. שם סתם יש שילוט מחורבן שגורם לחשוב שהוא מוביל לחיפה, כשבעצם ניתן לסוע ממנו גם לתל אביב. אחרי כמה דקות, כש”פתח תקווה”, כבר נעלמת באופק מאחורה, מופיע שלט נוסף מעל הנתיב הימני. מישהו רוצה לנחש לאן השלט הזה מורה? נכון. “Petah Tiqwa”.

כל אירוע האבדון הזה באזור לקח לי בערך 25 דקות. חישוב מהיר שעשיתי מיד שהגעתי לתל אביב הראה שבזמן הזה בכדור הארץ עברו למעשה 3 וחצי ימים. זה רק מצטרף להוכחות הולכות ומצטברות ש“פתח תקווה” לא באמת קיימת. זה לא רק שאני לא מכיר אף אחד משם, ואף אחד שאני מכיר לא מכיר אף אחד משם. אני לא שמעתי על בן אדם שהצליח לסוע לפתח תקווה ולחזור ממנה.

לכו ללכו אתם

לפני שלוש שנים או מה (אני לא טוב בהערכות, אז סתם אני זורק) הלכתי עם עידוק לראות את הופעתו של ג’קי לוי, “בן האדמה” בתיאטרון בית לסין. כשהוא מלווה במוזיקאים, מספר ג’קי על ילדותו ונעוריו בירושלים, וגם את סיפורים מעט עצובים, מצליח להעביר בצורה מאוד משעשעת. עד כאן פינתו של שי בר יעקב, ועכשיו לעניין.

סיפרתי לאבי על המופע, ולמרות עשור וחצי שמבדיל בינו לבין לוי, היו סיפורים במופע שסיפרתי והזכירו לו גם את ילדותו. הוא מאוד התלהב, והבטחתי לו שאודיע לו כשהמופע ירוץ שוב. לפני כמה חודשים אכן המופע הועלה שוב באולם קורב לבית. אבי החליט להזמין את המשפחה, וכך יצא שאני ועידוק ראינו את המופע פעם שניה, וכמו גרופים טובים, גם סיפרנו ללוי שזוהי הפעם השניה שלנו ושהפעם הבאנו גם את אבא.

הערב, עידוק ואנוכי היינו במרכז ענב ב”לכו אתם”, שהוא מופע משותף של ג’קי לוי ואריאל הורוביץ. לא כל כך ידענו במה מדובר לפני כן, ופשוט קנינו כרטיסים, בהסתמך על הפוסטר. פחות או יותר אותם סיפורים של לוי מ”בן האדמה” סופרו שם, רק שהפעם בין לבין היו ביצועים של השניים לשירים של הורוביץ. בעצם יצא שראינו את אותה הופעה של ג’קי לוי כפעמיים וחצי.

אני מכיר מעריצי מלחמת הכוכבים (והעובדה שאני מכיר כאלה היא עניין לדיון נפרד) שהיו ישנים 5 ימים ליד קופות הקולנוע וחוזרים לסרט שוב ושוב, אבל פחות פעמים ממני. עדיין, אין מה לומר, גם בפעם השלישית ששומעים את אותו סיפור על איך בתור ילד הוא גרם למורה לחשוב שהגופיה היא ציצית, זה פשוט מצחיק וכיף לשמוע.

יש לו מופע נוסף שאני מחכה שיוצג קל”ב, בשם “שחוק עשה לי אלוהים”, ג’קי לוי במו מקלדתו כתב עליו:
[המופע] הוא מין הכלאה בין ערב לימוד לבין מופע סיפורים. כל הערב הוא סביב מיתוס ההומור היהודי ותוך כדי סיפורים, צחוקים וקריאה בכמה מקורות, הוא מעלה את השאלה האם יש קשר בין הצחוק היהודי לבין האמונה היהודית. כלומר האם היהודים מאמינים שיש הומור לפני כסא כבודו ? ואם יש, אז למה אין ?!
אובייקטיבית, מדובר בערב יחיד ומיוחד. מצחיק ומעורר מחשבה.

ועוד שני עניינים קטנים. הראשון – ממש בתחילת המופע, אחרי שאריאל הורוביץ שר את “האהבה מתה”, בא מישהו, כנראה נציג של ענב או סתם נודניק מהקהל, והתחנן להחליש את הווליום. “יש פה אנשים מעל גיל 30, אז בבקשה”, הוא דרש בתקיפות. הסאונדמן בתגובה אמר שהוא הנמיך למינימום האפשרי ושפשוט צריך להיות יותר בשקט, וג’קי לוי הגיב: “יש פה אנשים שילעבו שאמרת שהם מעל גיל 30”.

ועניין שני, שתקף גם לצעירים וגם לאותם באים בימים מעל גיל 30 – הכסאות של מרכז ענב היו מוכרזים במקומות אחרים כמכשירי עינוי. המושבים מאוד קטנים, והמשענות נמוכות ולא תומכות בגב. בתור מי שעבר בתקופת התיכון טקסי יום הזכרון ויום השואה בישיבה בשמש על מגרש אספלט מטונף בשילוב רגליים ועם דברים מגרדים שנכנסו למכנסים ולגרביים שעד היום מעבדות לא מצליחות לזהות, אני יודע אי נוחות מה היא.

שמתם לב שצריך להגיד?

אביעד קיסוס: זה מצחיק שעשית ב-Y בעשר אייטם על הסופרבול, ועל סופרבול תחתוני הנשים ששודר במחצית, אבל מה שיותר מצחיק זה שהתמונה על הטלוויזיה מאחוריך הייתה הלוגו של הסופרבול ה-38, בעוד זה ששוחק השבוע היה ה-40 (או XL, למניינים).

לשירותי בריאות כללית: לא הייתם חייבים לשים את הכיתובית המפורסמת “המציג אינו רופא” בפרסומת האחרונה , גם לרשותשניה ברור שמדובר ברופא שיניים.

תוספת מאחורת ששכחתי: איילת שני: ראיינת את אחת המתחרות ב”הקוזינות 2″ וגרמת לה להביך את עצמה. עכשיו הקטע הזה מסתובב ברשת, וכולם נקרעים מצחוק במשרד במקום לעבוד. אותה קוזינה אוכלת פרגיות למרות שהיא צמחונית כי “עוף זה ציפור ופרה זה חיה” או משהו מבריק אחר. ממש טרף קל* מצאת לעצמך לצחוק עליו. אבל אם אפשר להזכיר לך, איילת, גם את התנדנדת בין נבלה לטרפה. באחד הטורים שלך ברייטינג כתבת על 26 שנות צמחוניותך, ובטור אחר לא הרבה זמן אחרי, כתבת שפרה היא אנטירקוט עם קרניים. למה אני זוכר את זה? כי הוא הראה לי את זה.

*אם זה משחק מילים מטופש, מותר לקנוס אותי באי הקלקה על הפרסומות גוגל.

אז מה קורה עם היטלר?

תמיד כיף לדעת שבניכר מתעניינים בארצנו הקטנטונת. כך גם בכתבה מ-CNN, שמספרת על הגירסה העברית של המפיקים, ועל איך הקהל הישראלי מקבל בהומור דברים שבדרך כלל ממש לא מצחיקים כמו שיר מחזמר על היטלר מדי נאצים עם צלבי קרס, ואלי גורנשטיין.

לכו גלילה וחצי למטה ותראו שהאתר מאפשר גם לקבל התראות למייל (לטוב קוראינו השתיימאפסים הצעירים – “אי – מייל”, זה סוג של דרך קדמונית לשלוח עדכוני רס”ס. אני זוכר שהשתמשנו ביונים בשביל זה) על נושאים חדשותיים חמים שקשורים לנושא הכתבה:

cnn_alerts.gif

גם בני ברק נגד המודעה “שמאלנים מניאקים”

עירית ירושלים הורתה אמש להסיר את שלטי הפרסום של מרצ עם הכיתוב “שמאלנים מניאקים”. העיריה אמרה כי היא לא רוצה לאפשר פגיעה ברגשות הציבור.

גם בעירית בני ברק לא אוהבים את השלטים האלה, ואת המילה מניאקים, והתיחלו להסתיר אותה עם פתקי “מודעה בלתי חוקית”, מטעם מחלקת השילוט והפרסום של העיריה. בתגובה לפנית המרתף אמרו במחלקה שהם מטפלים בזה, ושמו את הפתקים כי מדובר בפרסום שלא הולם את בני ברק.

illegal ad