האגדה מספרת על מחברם של ספרי שרלוק הולמס, סר ארתור קונאן דויל, שעלה למונית בפריז, ולהפתעתו נשאל “לאן מר דויל?”. “אנחנו מכירים?”, שאל סופר הבלשים. “לא”. הכריז הנהג. דויל, שכתב ספר מתח אחד או שניים בחיים שלו לא הצליח להבין ושאל את הנהג איך הוא ידע את השם שלו.

“ובכן”, אמר הנהג, “קראתי הבוקר בעיתון שהיית בחופשה במרסיי, ואיפה שעצרתי לך ממתינים כל האנשים שחוזרים ממרסיי בדרך כלל. אתה שזוף, מה שמעיד על כך שהיית בחופשה, ויש לך כתם קטן של דיו על האצבע, מה שאומר שאתה בטח סופר. הביגוד שלך בכלל לא צרפתי, הוא מאוד אנגלי. כל העובדות הללו הובילו אותי למסקנה שאתה ארתור קונאן דויל”.

דויל התרשם מאוד מנהג המונית ואמר לו שהוא ממש ההתגשמות של הדמות שלו שרלוק הולמס. “אבל יש עוד משהו”, אמר נהג המונית. “מה?” שאל דויל. “השם שלך”, ענה נהג המונית, “הוא כתוב לך על המזוודה”.

מור שני ולי-אור אברבך מוואלה! ברנז’ה! - סחה על החקירה שלכם שחשפה את נוי אלוש כמי שעומד מאחורי הכינוי “ערן יולבסקי” וחיבר את שיר ההערצה של נינט, אותו העלה לאינטרנט. הבדיקה, אתם מספרים בכ-180 מילה וסיעופים רבים, הייתה מאוד פשוטה. אבל יש עוד משהו, שיכולתם להרים טלפון לנהג המונית הצרפתי של דויל ולברר. השם של אלוש כתוב על המזוודה שלו.