13 תגובות עד כה ↓

• 1 יהונתן // 7 Apr, 2007 בשעה 2:22

  אני חושב שאבינועם שחר כבר כתב משהו על מה שיחצנים שומעים מעיתונאים. אתה מוזמן לקרוא ולבקש ממנו קופי פייסט אם זה עומד בכללים שלך.

• 2 יובל // 7 Apr, 2007 בשעה 9:01

  אני לא הייתי מפרסם משהו של אבינועם גם אם זה היה תלוי בחיי.

• 3 צפריר // 7 Apr, 2007 בשעה 1:49

  הפוסט ההוא של אבינועם העלה בי בחילות קשות.

• 4 רב ערוצית // 7 Apr, 2007 בשעה 3:34

  אין לי מושג מי זה אבינועם שחר, אבל כל מילה בפוסט נכונה (מעניין לגלות כמה אני לא מקורית…)

• 5 תומר ליכטש // 7 Apr, 2007 בשעה 3:34

  ועוד אחד:
  “מה זאת אומרת אין לזה מקום? זה אינטרנט, יש מקום להכל”

  וגם:
  היא: טוב, תגיד לי מה *כן* מעניין אתכם.
  אני: [מסביר מה מעניין אותי]
  היא: נו, אז אז זה בדיוק מה שעושה [משהו לא רלבנטי שלא עושה בדיוק את מה שעושה מה שמעניין אותי]!

  ואחרון:
  היא: טוב, תגיד לי מה *כן* מעניין אתכם.
  אני: [מסביר מה מעניין אותי]
  היא: מה זה, בעצם?
  אני, בלב: [אם את לא יודעת מה זה עד עכשיו, למה שתוכלי לספק לי תכנים בעניין?] + [מסביר, בייאוש]

• 6 ניב ליליאן // 7 Apr, 2007 בשעה 3:51

  המזכירה של אהוד (שזה אני), נער הפוסטר של ערוץ המחשבים בטמקא:

  יח”צן: שלום, אפשר לדבר עם אהוד?
  אני: (באגרסיביות משהו) אפשר לעזור?
  יח”צן: עם מי אני מדבר, אתה קשור למחשבים? (כאילו שכל ערוץ המחשבים תלוי רק על כתפיו הצנומות של מר קינן הצעיר)
  אני: (אנחה קטנה) אתה מדבר עם עורך המשנה של הערוץ…
  יח”צן: אה, יופי. רציתי לעניין אתכם במשהו. אהוד פנוי?

• 7 גיא // 7 Apr, 2007 בשעה 7:28

  אוקי אז כמה משפטים שאני רגיל לומר
  1. מממ… מעניין אבל אני לא בטוח שאוכל להשקיע בזה זמן כרגע (תעזוב אותי, יש לי יום לחוץ ואני חייב לסגור את המדור)
  2. רגע אז מה חדש כאן (רבאק, זו לא חברת הסטארט-אפ האלף ששמעתי שעושה משהו דומה?)
  3. לא מעניין אותי (למדתי לומר ישירות מה מעניין אותי ומה לא)
  4. אותנו זה לא מעניין, אבל למה שלא תפנה ל-X בגלובס. הם כותבים על זה כל הזמן (בקיצור עזוב אותי בשקט)
  5. זה בסדר, אתה יכול לשלוח את ההודעה לעיתונות לכולם (מה חשבת שהודעות שטויות בבלעדי הם מה שיאפשר לכתבה להתפרסם? ככה לא עובדת עיתונות)
  6. תשלח במייל (רבאק, צריך להרוג את מי המציא את הכלל הזה שצריך להתקשר לעיתונאי כדי לוודא שראה את המייל. זו לא יונת דואר).

• 8 אפרת // 9 Apr, 2007 בשעה 5:54

  אני מכירה גם ארבעה-חמישה דוברים (לא יחצ”נים, כי לא יצא לי לעבוד עם כאלה) שעובדים אחרת. נכון, הם שולחים קומוניקטים, אבל הם מתקשרים גם כדי להסביר למה זה חשוב. הם מנסים לשכנע ולהסביר איך הנושא שאותו הם מעוניינים לקדם מתקשר לנושאים שנמצאים על סדר היום של המערכת ושהעיתון עוסק בהם במופגן. הם מנומסים, רציניים ומכירים היטב את האילוצים של המערכת. אין אצלם דבר כזה להזמין לאירועים שלא קשורים ישירות למקום העבודה וכשיש אירועים כאלה אין עיתונאי שמסקר את התחום ולא מוזמן ובדרך כלל אין שם יותר מקפה ועוגה. כשהם מזמינים לארוחת צהריים, פעם בשנה בערך, הם לא משלמים על העיתונאי והעלות מתחלקת בין הסועדים.

  אהוד, אתה מדבר כאן על אנשי המקצוע הכי שטחיים בסביבה. גם מי שאבינועם שחר כתב לא ממש נראה רציני למי שיודע איך עובדים אנשי מקצוע של ממש. על רובם, דרך אגב, לא תשמעו. הם לא מספרים לכל העולם על הקשרים שלהם, לא מייחצנים את עצמם ושמם כמעט אינו מופיע בעיתון. הם אלה שעומדים מאחורי יחסי הציבור של מקומות העבודה שלהם. הם שכירים והאינטרס שלהם הוא בעיקר להסביר ולא לדחוף. כמה מהם אמרו לי שגם אם לא ייכנס אייטם זה לא נורא והעיקר שהעיתונאי יבין את הקומוניקט.

• 9 JaneLame // 10 Apr, 2007 בשעה 5:27

  אפרת - את הכי יח”צנית. אנחנו, להבדיל, אנשים אמיתיים.

• 10 גל מור // 11 Apr, 2007 בשעה 10:52

  המאפיין הכי בולט של כל היחצ”נים הוא חוסר האמון הגורף שלהם בטכנולוגיית הדואר האלקטרוני.

  יחצ”ן בטלפון: שלחתי לך מייל. רציתי לוודא שהוא הגיע.
  אני: למה אתה לא שולח מייל כדי לוודא שהטלפון התקבל?
  יחצ”ן בטלפון: ?!!!???

• 11 לגונשתיימאפס // 23 Apr, 2007 בשעה 11:30

  דיג, בנאדם. רק מערכת כמו דיג תפתור לך את הבעיה של “זה יהיה בהום פייג’?”.

• 12 אהוד // 24 Apr, 2007 בשעה 11:14

  לגונשתיים וגו’ - גם ניתוק הטלפון פותר את הבעיה ועולה פחות מדיג.

• 13 אתה מעלה בלוג על ההודעה ששלחתי? // 13 Jun, 2008 בשעה 1:28

  [...] מדייקות בלשון המעטה (אם היה לי שנקל על כל פעם שנכתב “לראשונה בעולם”, כבר מזמן הייתי מסיים לאסוף את כל השנקלים שנמצאים [...]

השארת תגובה