אהודק.קום

הלפטופ שלי התקלקל, כפי שקובע החוק, יומיים וחצי אחרי שפגה האחריות. אפשר להשתמש בו, אך בחיבור לחשמל בלבד. הסוללה פשוט לא נטענת. הלימודים, העבודה, והביקורים אצל ההורים המרותשים בווייפיי כחלק מהשירות במלון “הורים-קינן” מצדיקים סוף סוף את הקניה של הלפטופ הנוכחי וניצול יכולתיו הניידות, לעומת הקודם שלי ששימש אותי רק כתחליף לשולחני. על כן העצבים על הקלקול רק גדלים.

בכתבה שפרסמתי לפני כך וכך בעכבר העיר על בתי קפה אינטרנט, ובמסע בין 3-4 כאלה לצורכי הכתיבה, עברתי ב-4 בתי קפה כאלה. הקריאה שיצאתי בה בכתבה בעקבות הניסוי הייתה לספק יותר שקעים. גם לפטופ תקין שנמצא בטווח מחיר גבוה מספק רק שעתיים עד שלוש של עבודה, ובמיוחד זותה את הסוללה כשהווייפיי דלוק.
יצא לי לטוס אל על בתקופה הקצרה שהם נתנו את האינטרנט חינם. מעבר לעובדה שהוא היה איטי ושיחות הסקייפ התנתקו, החסרון הענקי שלו, שהופך את תשלום הכמה דולרים שהם רצו עליו במקור – לא השתלם. אם יש שקע רק במחלקות היוקרה, ואנשי מחלקת התיירים לא יכולים לנצל את זה ליותר משלוש שעות – אין סיבה לרכוש את זה. כשמצאתי איזה שקע, אחד מאנשי הצוות אמר שזה מסוכן כי יש הרצים שונים וביקש שאנתק את המחשב.

מאז ביליתי בכמה וכמה כנסים. בכולם היה חסר הדבר הבסיסי הזה של שקעים. באירוע אחד שהייתי בו, נאלצתי ללכת למקדונלדס מיד אחרי ולדווח משם, כי הווייפיי של המוסד בו האירוע התארח היה סגור. ואז הגעתי לאירוע של חברה גדולה בחו”ל. הוויפיי טס, והיו שקעים כאילו אין מחר. תענוג אמיתי.

אני לא זוכר של מי היה הרעיון בוורדקאמפ, והוא מוזמן לקחת את הקרדיט באופן דיסקרטי או פומבי אצלי ואוסיף את שמו, אבל תוך מספר דקות ארגנו שקעים ומפצלים ברחבי האודיטורים. מעבר לעובדה שמדובר במשהו בסיסי שאני מבין בדיעבד שהיה צריך, כמארגני כנס הרווחנו. מי שרצה להישאר אבל פחות התעניין מפאנל או הרצאה ספציפים, יכל לשקוע בעבודתו (או בפייסבוק שלו, כי, על מי אתם מנסים לעבוד), למשך דקות ארוכות, ולהוציא את הראש מהמחשב כהגיע משהו שהוא כן רוצה לשמוע, ולא לברוח הביתה עם סיומה של הסוללה.

אני חוזר וקורא לכל מי שמזמין קהל לאירוע ויש בו ווייפיי. שקעים, שקעים, שקעים ועוד שקעים.