הטוקבק השכיח ביותר בכתבות על בלגים לפני 5 ו-6 שנים היה: “מה זה בלוג?”. גם היום, אני לא חושב שיש לזה תשובה חד משמעית. אצל יובל דרור זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז, מגעגע כמו ברווז, עולה כמו ברווז במסעדה סינית, אבל הוא החליט שזה לא בלוג, זה גלוב.
יש בלוגים קבוצתיים ובלוגים רשמיים של חברות, אז לא מדובר באתר אישי. יש אתרי חדשות שמפרסמים ידיעה אחת אחרי השניה כשתמיד הידיעה הכי חדשה למעלה – אז לא קשור לפורמט הכרונולוגי. יש בלוגים שחוסמים תגובות – אז זה לא קשור לדו-שיח עם הקוראים בטוקבקים בהכרח, ויש בלוגים שמתעדכנים פעם בחצי שנה (שלא אציין את שמותיהם, רק אומר שהם אני), אז לא בהכרח משהו שמתעדכן באופן שוטף.
למעשה, כל אתר שמתפרסמים בו טקסטים יכול לענות בצורה כזאת או אחרת על ההגדרה “בלוג”. מסתבר, אם כך, שגם אוסף של שתי הודעות לעיתונות על “יומן מסע” שנכתבות על ידי דובר (או יועץ תקשורת) של ראש הממשלה, ואי אפשר ממש לפרסם אליהם תגובות, או טראקבקים, ואין להם קטגוריות או תגים או עיצוב מגניב של שלושה טור, יכול להיקרא בלוג (גם על ידי כתב קול ישראל – אבל אין לינק).
3 תגובות עד כה ↓
1
רונן
// 26/02/2008 בשעה 21:58
מה העניין אהוד. גל מור החליט שזה לא בלוג, אז החלטת להעלות את NRG על המוקד? תן לאולמרט ולאנשים שלו את הזמן לקבוע אם מדובר בשתי הודעות לעיתונות וחצי או שבאמת מתפתח כאן בלוג. זה שווינט מתעלם מלכתוב על נושא, גם באופן ביקורתי, זה פשוט אנטי עיתונות.
2
אהוד
// 27/02/2008 בשעה 09:52
מרוב הציניות שלי החושים שלי כבר קהו, אבל אני מקווה שהתגובה שלך צינית ואתה לא באמת חושב שההתעלמות שלנו היא אנטי עיתונאית.
3
למה לי פוליטיקה
// 01/06/2008 בשעה 17:05
אין ספק שהבלוגים בישראל כן יכולים לתרום לשיח החברתי- אם רק יתייחסו אליהם ברצינות יותר מכל הכיוונים- התקשורת ‘הממוסדת’ וכן כלי התקשורת האינטרנטיים לחילופין.
עם הבחירות שמתרגשות עלינו בקרוב- אין ספק שיש מקום לבלוג פוליטי נשכני- כמו שאנחנו ב- ‘למה לי פוליטיקה’- http://www.lamalipolitica.com – מקווים לפחות- אנחנו מצליחים לעשות.
השארת תגובה