החטיבה הצעירה – לייב בלוגינג

כנס היסוד של החטיבה הצעירה של אגודת העיתונות. בחוץ החתימו עיתונאים על טפסי הצטרפות לאגודה. עיקרי הדברים מובאים בלייב בלוגינג.

[12:34] קריאה אחרונה לעיתונאים.

יאיר טרצ'יצקי

[12:37] יאיר טרצ’יצקי: זה מדהים שאנשים בחרו להשקיע את שישי בצהריים שלהם בזה. היחד הזה הוא הדבר המשמעותי. אנחנו מנסים להביא לידי ביטוי את היחד בצורה ממוסדת. לא רק נפגשים פעם אחת ומתלוננים וממשיכים הלאה. לא כל מיני כנסים במכון ואן- ליר ותיק תקשורת, אלא משהו רציני ומתמשך.

[12:41] לא חשבנו על האגודה. פנינו בהתחלה להסתדרות, ואז בא עיתונאי ותיק והציע לנו לפנות לאגודה. למה האגודה לא משמעותית לאחרים? יואב [ריבק] שאל איפה הצעירים בכנס באילת? למה הם לא באים לשיר עם עינת שרוף (צחוקים). היה ברור שיש בעיה שהאגודה לא מצליחה לדבר אל הצעירים.

[12:43] זה דור של אנשים שגם עובדים שלוש שנים ואחרי זה פונים למקצועות אחרים כמו עריכת דין. כשאנשים חדשים באים למערכת. אני נזכר בסרטים אמריקנים על עיתונאים. הנרטיב תמיד קבוע – הצעיר והשאפתן מתחיל להיות מנקה חלונות, ממחלק דואר, סגן מגיהה וכולי, ואז העורך מזמין אותו ואומר שאתה ראוי להיות משכתב זוטר או כתב. מבחינת הדימוי, כשהייתי צעיר יותר, העיתונות היה מקצוע ששואפים אליו.

יוסי בר מוחא

[12:48] חשוב להיכנס למחשבה של ליצור וליצור ביחד. בהצלחה.

[12:50] יוסי בר מוחא, מנכ”ל אגודת העיתונאים: הכנס הבא ידבר גם לצעירים. קריאה מהקהל: ההילטון יעלה 1000 שקל? בר מוחא: מי שאין לו כסף יהיה במלון אחר, אבל כולם יהיו בכנס.

[12:52] המו”לים והעורכים לא יעשו ככל העולה על רוחם.. עיתונאים צריכים להיות מתוגמלים כראוי. (מחיאות כפיים). צריך לשפר את מעמד העיתונאים (מחיאות כפים).

[12:55] אנחנו מבטיחים שהאגודה יחד איתכם תעשה הרבה. בואו נירתם ונעשה את זה.

[12:56]אילנה דיין: חשבתי למה שמחתי לבוא למרות שאני מהצד השני של הגיל. גם 44 זה צעיר? באתי כי יש בהתארגנות הזה משהו רומנטי, אבל גם בפרקטי זה חשוב מאוד. לא באתי עם חומרי הטפה, אלא לנסות לארגן את המחשבה ולדבר על מה שקריטי ונשמת אפו של המקצוע, ואני אגיד משהו דרמטי – נשמת אפה של הדמוקרטיה: עצמאותו של העיתונאי (מחיאות כפיים).

אילנה דיין - צילום:ניב קלדרון

אילנה דיין - צילום:ניב קלדרון

[13:00] התפקיד שלנו ממשיך לא רק את הקריטיות של התהליך, אלא את הדבר שהוא לא פחות מקדוש. העצמאות של העיתונאי. אמרתי לכתבת בחוץ שבתחום שלה אין לחצים. את יודעת, היא שאלה אותי, אילו לחצים יש עלי להביא את הדם ולהגיע למשפחה בזמן האסון. אנחנו נושאים באחריות העצומה אבל מישהו אחר אוחז במניות.

[13:04] יש שני כוחות בחברה שיכולים להזחיק בשיח הציבורי – זה או המדינה, או בעלי ההון. התחרות בינהם על מי יותר גרוע, כולנו מכירים אותה.

[13:14] עורך מעריב, דורון גלעזר: לא רק עורכים נוהגים בקהות חושים, אלא גם עיתונאים מול הקולגות שלהם. והם עוצמים עיניים כי הם נהנים ממה שקורה להם. אנחנו צריכים לחפש, גם עיתונאים, גם עורכים וגם מולים מודל אחר של יחסי עבודה.

[13:19] כל העיר היה העיתון הראשון שהשתמש בחוזים האישיים. הייתה לו תרומה נפלאה לעיתונות אבל גם תרומה קצת בעייתית שאיתה צריך להתמודד. כל העיר היה העיתון שקיבע את העורכים ככל יכולים. העורכים הפכו להיות אלה שאמורים לחסוך לייעל לקצץ, והיו אמורים להיות אלה שנלחמים על זכויות העובדים מול המו”ל. השיטה כלאה אותי לסבך של התלבטויות ומחשבות ואפילו ייסורים סביב איך אני עושה את עבודתי נכונה. איך אני עושה מוצר מצטיין, אבל גם מוצר מרוויח. ואיך מצד שני מצליח לשמור על זכויות עובדים שלא כולם מצטיינים ולא כולם נפלאים ולחלק יש בעיות אישיות שלא תמיד מאפשרות לעשות את מלוא העבודה כמו שאתה רוצה.

דורון גלעזר

דורון גלעזר

[13:22] המון קם ונופל בעיתונות על האישיות של העורך. התפקיד שלכם ושל כולנו הוא לא רק למצוא דרך להגדיל ולחזק את מעמד העיתונות אלא למצוא דרך לחלץ את העורכים מהמצב הזה. למנוע סיטואציה שבה הכל יקום ויפול על אישיות העורך. כל  ארגון צריך להיות חזק יותר ממי שעומד בראשו (מחיאות כפיים). גם עיתון חייב להיות חזק יותר מהעורך שעומד בראשו.

[13:27] יכול מאוד להיות שבעידן הזה הכנסות של הארגון הזה אינן מצדיקות את גודלו של הארגון הזה. צריך לפתח מודלים חדשים של תהליכי העבודה, וככל שנחשוב על תהליכי העבודה החדשים – זה אינטרס של כולנו להיות יעילים יותר שנוכל לשלם משכורות טובות יותר. המשכורות שמשלמים היום במעריב הן חרפה (מחיאות כפיים). אני נאלץ לחיות עם זה ולחשוב איך אני עושה את הארגון יעיל שרירי רזה כדי שאנשים יוכלו להרוויח יותר כסף.

[13:30] אין לנו מושג ברוב העיתונים כמה מרוויח בעל הבית, ויו”ר מועצת המנהלים. אין לנו מושג כמה המנכ”ל הג’ינג’י שואמר שיש מצוקה – כמה הוא דובר אמת. אנחנו לא באמת יודעים אם זה נכון אובייקטיבית. ניהול נכון איננו סותר שקיפות. אני חושב שזה מודל שצריך לחיות על פיו. הנתונים של העיתונים צריכים להיות גלויים כשהם שהם גלויים מבחינת האחזקות שלהם, הם צריכים להיות באותה מדיה גלויים שתוכל להיות כן וישר מול עובדיך.

העיתונאים הצעירים

העיתונאים הצעירים

[13:32] עידן של החוזים הקיבוציים – בעיני יתרון ניהולי מדהים, הרבה יותר פשוט נכון הוגן ויעיל כלפי העובדים. אנחנו צריכים למצוא הסכמים חדשים שיאפשרו התייעלות ניהולית. המשכורת צריכה להיקבע על פי תפקיד, ותק, מצב משפחתי. למי שיש ילדים יקבל תוספת – כי מדיע לו (רחשים בקהל). אני מסוגל לחשוב על חמש דרגות שכר. אני חושב שכולם צריכים לדעת מה הדרגות שכר ושכל אחד ידע למה הוא בדרגת שכר כזו. ככה אנחנו שוקלים ממילא כשאנחנו נותנים שכר לעובד, למה שלא נשקול את זה באופן סיסטמטי באופן שיהיה מובנה ולא נתון לקפריזות אישיות של עובד.

[13:41] מתן חודורוב, גל”צ: כמעט לכל קבוצת עובדים יש מקום לקיים דיונים. ברבות השנים הקבוצה שלנו הפכה ללא רלוונטית עבור מי שמתחיל בתחום. למה זה קרה? אולי בגלל התחרות בינינו, אולי בגלל התחלופה הגבוהה בין כלי התקשורת השונים.  אנחנו הכוחות הצעירים לא השכלנו לייצר פורום על נושאים כמו עצמאותו של העיתונאי, אתיקה בתחום, ונושאים שעל סדר היום. אין לנו מקום להתלבט ביחד. אנחנו לא מציעים מוסדות בוררות, או קווד אתי חדש ואין לנו יומרה לנהל את כלי התקשורת בהם אנחנו עובדים, אלא לפתוח במה פתוחה לדיון.

מתן חודורוב

מתן חודורוב

[13:46] אנחנו צריכים ליצור את החדר הזה באגודת העיתונאים לרלוונטי עבורנו, לפני שאנחנו הופכים אותו לרלוונטי עבור המו”לים. אני הולך להצטרף היום לאגודה לראשונה בחיי.

[13:49] לינוי בר גפן מסיברה על הקבוצות השונות. אנשים מתחילים לצאת מהאולם לרחבה בחוץ.

עידוק סיכם והעלה הקלטות. ניב קלדרון צילם.