הבלוג של אהוד קינן

3 תגובות עד כה ↓

• 1 צביקה בשור ‏ // 05/11/2008 בשעה 12:15

  לדעתי פספסת שם לגמרי. השאלה היא לא אם הסרטון בטיוב הכריע את הבחירות, אלא איך היו נראות הבחירות האלה אם לא היה האינטרנט.

  ואני חושב שאני יודע איך הן היו נראות. אובמה, המועמד הכי שמאלני שהתמודד בתך המפלגה הדמוקרטית, ואדם עם שם קצת בעייתי, ומי שלא מקושר לתאגידי ענק באופן מובהק, היה פשוט ניגף בפני הילארי קלינטון. לדעתי הוא גם לא היה מסיים שני במפלגה הדמוקרטית. זה מאוד פשוט - אם אתה אנדרדוג ואאוטסיידר, התקשורת מתחילה להתעניין בך רק אחרי שהשגת הישגים כלשהם. אם אתה לא איזה כוכב שכולם כבר מכירים, הדרכים להתמודד עם נחיתות כזו הן שתיים: תקשורת אלטרנטיבית ופרסום. הקמפיין האינטרנטי של אובמה, עוד בשלב הראשוני של ההכנות לפריימריז הדמוקרטיים, נתן לו גם חשיפה לקהל תומכים ראשוני, וגם סכומי שיא של כסף, שעזרו לו לצלוח את מכשול האלמוניות. מרגע שהיה לו את שניהם, גם התקשורת התחילה להתעניין, דיברה על האנדרדוג שמצליח למרות הכל, ובשלב מסויים גם נשבתה בקסמיו.

  ויש עוד דבר שהאינטרנט עושה ושלא הזכרת. האינטרנט מדהים בלגייס, להפעיל ולהכווין מתנדבים. הקמפיין של אובמה עשה שימוש מדהים באתר שלו כדי לחבר אנשים לשאלת ה”מה אני יכול לעשות כדי להביא את השינוי?” ששכנה ברבים מהם. ההפיכה של תומך שקט למישהו שדופק על דלתו של שכן ומשכנע אותו להצביע עבור המועמד, זה דבר מדהים בכל קנה מידה, ואני חושב שהרשת עזרה לאובמה לייצר את התופעה הזו.

  ואני רוצה להגיד עוד משהו לגבי הכתבה שלך, כי היא מייצגת הרבה קולות שאני שומע בזמן האחרון, בקשר לקמפיין האינטרנטי של דב חנין שאני מריץ עם חברים. אני שומע הרבה אנשים שאומרים שבלוגים זו בועה, שהאינטרנט לא יכול להשפיע. זו מחשבה אנכרוניסטית, שלא לוקחת בחשבון את החיבור ההדוק שבין הרשת לרחוב. כשפייסבוק הפך לתופעה, אפשר היה לדעת את זה גם בלי לספור את מספר החברים ב”רשת הישראלית” באתר, אלא פשוט לשבת בבתי קפה בתל-אביב, ולשמוע איך כולם מדברים על זה, ומסבירים מה זה רשת חברתית ולמה זה טוב. השיחות שמתחילות ברשת ממשיכות ביום-יום, ופעילות פוליטית שמצליחה לעורר מהומות ברשת, מעוררת בהכרח מהומה גם ברחובות. בקמפיין של דב חנין ו”עיר לכולנו” ראינו בצורה הכי ברורה איך הרשת מייצרת פעילות ברחוב, שמביא עניין ברשת, שמאפשרת להרים אירוע של אלף איש, שמייצר גל כניסות ברשת ומוליד את סרטון הסלבים למשל, שמביא איתו כבר חשיפה תקשורתית, שמתחבר לעוד חשיפה ברשת ועוד פעילות רחוב, וכן הלאה. האינטרנט הוא חלק מהיום יום, ונדמה שמי שלא מבין את זה חי בסוג של בועה.

• 2 אהוד ‏ // 05/11/2008 בשעה 12:34

  צביקה,

  הרשת נשבתה גם בקסמיו של הווארד דין שגייס באמצעות הרשת ונידף כעלה ברוח:
  http://netmag.nana10.co.il/Article/?ArticleID=71738

  אני לא אומר באופן חד משמעתי שאם לא הייתה רשת המצב היה נראה אותו דבר. אני אומר שאין לנו מספיק כלים להצהיר על זה באופן חד משמעתי - ושזה שווה מחקר יותר מעמיק.

  גיוס מתנדבים נעשה גם באינטרנט בצורה מדהימה אבל גם בשטח. ביום הבחירות עצמו מקיין המשיך לעשות עבודת רגליים ועובדת סילון וטס ממדינה למדינה להיפגש עם תומכים ולדרבן אותם להצביע.

  כמה המתנדבים שגויסו ברשת השפיעו על הציבור יותר מאשר מתנדבי שטח שהלכו והתדפקו על דלתות כדי לאסוף מתנדבים, עשו טלפונים, חילקו פליירים בכנסיה, או שיכנעו חברים להגיע לחוגי בית? זה מחזיר אותי לתשובה ולתזה שלי - אנחנו לא יכולים לדעת בלי לבדוק לעומק.

  האינטרנט הוא חלק מהיום יום, וגם את זה ציינתי בכתבה וקרו בו דברים מדהימים בבחירות בארה”ב. אלא שציינתי גם ששם החשיפה לאינטרנט נמוכה בהרבה מהחשיפה בשאר העולם המערבי, והרשת הייתה רק חלק בכל המערכת הזאת שקשה להפריד כגורם בודד.

• 3 צביקה בשור ‏ // 05/11/2008 בשעה 2:29

  האווארד דין היה לפני חמש שנים. לא היה אז יוטיוב ולא פייסבוק. עולם אחר, מספרים אחרים, סכומים אחרים. ובכלל, מה הקשר האווארד דין? ברור שלמועמד יש השפעה מכריעה על הצלחת הקמפיין, וברור שאובמה הוא מועמד מוצלח מדין.

  ולשאלת ה”מי השפיע יותר, מתנדבי הרשת או מתנדבי השטח”, מה שאני בא להגיד זה שאי אפשר להפריד, ושפעילי שטח כותבים בלוגים, ופעילים שגוייסו באתר הולכים ודופקים על דלתות (באתר של אובמה חילקו להם תסריטים לשיחות). העובדה היא שזה היה קמפיין שגייס כמות שיא של כסף וכמות שיא של מתנדבים, ואם אתה בוחר להתעקש שזה לא קשור לרשת אני לא יכול להוכיח לך באותות ובמופתים, אבל כרגע זה הקונצנזוס אצל כתבי רשת וכתבים פוליטיים בארה”ב (למשל כאן: http://blog.wired.com/27bstroke6/2008/11/propelled-by-in.html). גם אחוזי ההצבעה אצל צעירים, שהאינטרנט הוא כלי תקשורת מועדף אצלהם, מצביעים על זה. אבל כאמור, אם הטיעון שלך הוא “אי אפשר לדעת”, אז כן, אי אפשר לדעת.

השארת תגובה