תחזיות ל-2009

בעקבות גל התחזיות הנהדרות שתוקף כל פיסת דשא ירוקה באינטרנט, החליט גם “בלוג זה לחלשים“, בשיתוף “הבלוג של אהוד קינן” ו”נביאים אחרונים” להציג את התחזית שלנו לשנת 2009. כשתסתיים השנה הבאה, נוכל לחזור לפוסט זה ולראות אם צדקנו או לא. אנחנו לא רוצים להשמע נפוחים מעצמנו, אבל יש לנו הרגשה שרמת הדיוק שלנו תעמוד על 90 עד 100 אחוזים.

פוליטי
יהיו בחירות השנה. המפלגה הגדולה ביותר תקים את הממשלה. יהיה שר מש”ס. ראש הממשלה יהיה או גבר או בחורה, ששמו / שמה הוא בתבנית XיXי.

מדיני
המבצע בעזה ימשיך גם בשנת 2009. הערבים עדיין ישנאו אותנו. לאחמדיניג’אד עדיין יהיה את השם שהכי קשה לאיית בכל העולם. יהיו הפגנות בעד ישראל והפגנות נגד ישראל.

כלכלי
עדיין נרגיש את ההדים של המשבר הכלכלי. נגיד בנק ישראל יכריז על ריבית חדשה. מחירי הדלק יתעדכנו בכל תחילת חודש. אהוד יאסוף מספיק שנקלים כדי להשתלט על העולם. מישהו בעולם יאבד את הארנק שלו, ויתקשר למוקד שירות הלקוחות כדי לבטל את כרטיס האשראי שלו.

היי-טק
יהיו פיטורים. יהיו גיוסים. קרנות הון-סיכון יפסידו כסף. יהיה סטארט-אפ שימציא מוצר מדהים שלא עושה כלום.

סלולר
הדור הרביעי ישתלט על העולם ויציע חיבור סלולרי לאינטרנט במהירות האור. נוקיה תוציא את ה-N97 שיזכה לביקורות נהדרות בתקשורת, אבל יעלה כמו החללית שהוא מסוגל להנחית, ולכן היחידים שיהיה להם אותו הם עיתונאים ש”ישכחו” להחזיר אותו ליחצ”נים. ה-SMS הנפוץ ביותר: “ערה?”. ה-SMS הכי פחות נפוץ: “ער?”

פלסטיקה
טאפרוור תמשיך לייצר קופסאות כאלה שאוטמות ממש טוב את האוכל, ונמכרות בחוגי בית. ילדים ימשיכו לשחק בצעצועים. הרובוטריקים ינצחו את השקרניקים.

אקלים
השכנים שלנו עדיין ימשיכו לתלות כביסה בקיץ. דני רופ ימשיך לצעוד מהשולחן של המגישים אל עבר המסך הגדול הזה שלא מבינים מה יש עליו. בקיץ יהיה חם, אבל מה שבאמת יעצבן זו הלחות. בחורף יהיה קר, אבל מה שבאמת יעצבן זו הלחות.

קולנוע
יצא סרט אנימציה. יצא סרט שמבוסס על קומיקס. שחקנית כלשהי תתראיין לעיתון כלשהו ותדון בסוגית העירום. תצא קומדיה. הרובוטריקים ינצחו את השקרניקים.

טלויזיה
“הישרדות: איי הפנינה” תסתיים מתישהו, ויהיה מנצח (ארז), או מנצחת (אהוד). ערוץ הסרטים יקרין לפחות סרט אחד ביום בכיכובה של ג’ודית לייט. אם תזפזפו בין כל ערוצי הסרטים אחרי השעה שתיים בלילה, יש לכם סיכוי טוב ליפול על ציצים, או סרטים עם בילי זיין (למעשה, זה אותו דבר).

בלוגים
יהיה יום ששני הקוראים של “בלוג זה לחלשים” יקראו לקורא נוסף, ואז יהיה שלושה קוראים – אבל הקורא השלישי מהר מאוד יכנע ויעבור לקרוא את הבלוג של יובל דרור.

סלבס – בעיקר דאחקות

הוזמנתי השבוע להקרנה לבלוגרים של מספר פרקים בסדרת האנימציה “סלבס” שתעלה ביס עוד חודש וחצי, והפרק הראשון שלה מופיע כבר ביס-וואלה.

הצטופפנו הערב ברמת גן במשרדי The Box (שזו הסדרה הראשונה שלה), עם פיצות, שתיה ורשת וויפי. הבלוג שלי בדיוק נפל, אז הפוסט נכתב אופליין. או לייב טו פוסט או משהו.

הסדרה מוגדרת כ”אינטראקטיבית” – הצופים יוכלו לכתוב מערכונים, ולהנפיש אותם, או לפחות וידאו-בורד שלהם, עם מערכת מבוססת פלאש באתר התוכנית [האתר עבד כשהראו לנו אותו, כרגע לא פעיל]. מערכון שיבחר ישודר בתוכנית ויזכה את כותבו בקרדיט וב-1000 שקלים – על פי הבטחת היוצרים.

עוד חלק “אינטראקטיבי” מאפשר לצופים להתקשר ולהשאיר הודעות מצחיקות בתאים הקוליים של הדמויות – הודעות שיושמעו אחר כך במהלך הפרקים. יהונתן קלינגר דיבר על ‘מקור לרווחים’ והיוצרים קצת התעצבנו על ההערה שלו. אני אאמין להם אם לא יהיה מדובר במספר סלולרי, אלא מספר בזק. אפילו 1-800 חינמי, או 1-700 שעלותו שיחה אחת.

הסיפור שבמרכז הסדרה הוא המיאוס של הידוענים מהצקות של צלמי הפפרצי. הם מחליטים לעשות מעשה, ובהנהגת יאיר לפיד, משה אבגי ומודי בראון, עוברים לגור בעיר משלהם ונועלים את השער.

מזהים?

סגנון האנימציה המבוסס על פלאש מזכיר את סאות’פארק-מ.ק.22, רק יותר פשוט, אלא שלא הצלחתי לזהות חלק מהסלבים ופספסתי את הבדיחות. החיקויים המוגזמים עזרו – רפי גינת השריף הבהיר “אני מדבר במקטעים”. גם השלט “צביקה” על ביתו של צביקה הדר, והעובדה שקראו לנסלי ברדה (שבכלל לא נראית כמוה) “נסלי”, עזרו קצת. חלק מהסלבים ידבבו את עצמם בתפקידי אורח, הבטיחו היוצרים.

התוכנית מנסה להיכנס בתרבות הסלבז או משהו, אבל התוצאה בינתיים היא בעיקר דאחקות צפויות על חשבונם. מבחר מהירידות בפרקים הראשונים כללו את דודו טופז חרמן בחוטיני, צביקה פיק וחיבתו לצעירות, אקי אבני לא מצליח בחו”ל, אושרי כהן לא יודע לקרוא, אסי דיין משוגע בכותנת, יהונתן גפן אלכוהוליסט, לונדון וקירשנבאום זוג זקנים שיושב על ספסל ומקטר, המילים של שירי שלמה ארצי אקראיות, מיקי בוגנים נראה כמו בחורה, ועוד כל מיני דברים שכבר סופרו מלאנתלפאים פעמים. עדיין לא מצדיק סדרה.

הפרקים מלאים בגגים שלא ממש קשורים לעלילה* – המשפט “חנוך רוזן מדבר גם על הדברים הקשים”, הפנה לקטע שבו רוזן המונפש לבוש פסים שחור-לבן, מושך חבל דמיוני עם תמונתו של רון ארד. זה היה יכול אולי לעבוד לפני 15 שנה כשרוזן עוד היה פנטומימאי ולא במאי מופעים – אבל זה בסדר, גם העלילה לא ממש קשורה לעצמה, ואין משהו שמקשר בין הדאחקות – שחלקן קבוע ואפילו חוזר על עצמו.

ההתחלה חלשה, אבל יש פוטנציאל להמשך – אם הכותבים יחשבו מעבר לבדיחות הצפויות וכן ילכו יותר רחוק, ואפילו פה ושם ינקטו בשיטת “די לחכימא” במקום שיטת מרפק בצלעות – תראו תראו ירדנו על משה דץ!

אף על פי כן, אני חושב שאפשר להעריך את האומץ והבטחון העצמי של היוצרים. הם לא מפחדים כבר בדקות הראשונות לרדת על אחרים ולאמר שעדי אשכנזי לא מצחיקה, שהתוכנית “קצרים” היא חרא, ושבכירי תעשיית הטלוויזיה הם טמבלים שלא מבינים בטלוויזיה. האמת שזה דווקא משהו שלפעמים פועל לטובת יוצרים שרוצים להביא משהו חדש ומקורי.


*נשמע מוכר? כי זה מוכר – פאמילי גאי עושים את זה. ובסאות’פארק ירדו עליהם. בתגובה אמר יוצר הסדרה, סת’ מקפארלן, בדמותו של סטואי התינוק, “החבר’ה מסאות’פארק צודקים. הקטעים האלה שם רק כי הם מצחיקים”.

תעודת עיתונאי – זהו את המרינה

עידוק התלונן ביולי על הגריפקה של תעודת העיתונאי המונפקת על ידי לשכת העיתונות הממשלתית (לע”מ).

תעודת עיתונאי 2007-2008

צילום של שדה אנטנות צלחת (אולי זה שבעמק האלה) שמייצג תקשורת, ומעליהן יד שמאל מושטת קדימה, שמייצגת את הידיים השמאליות של הגרפיקאי שיצר את הזוועה הוויזואלית הזאת.

בהמשך פירסםם עידוק דוגמאות ששלחו לו הגולשים לעיצובים חדשים. מגיב אחד שהזדהה כ”מנה”ל לע”מ”, אם כי איננו יודעים מי הוא, כתב:

היינו חייבים משהו שיהיה קשה לזייף. בשנה הבאה תוחלף התמונה. חבל שלא הפנתה את הרעיונות אלינו קודם, אהבתי את הקומיקס ונשקול להשתמש בו בעוד שנתיים. אין בעיה עם ביקורת – אם היא נעשת בצורה חיובית – אנחנו הרי עובדי מדינה לא גרפיקאים (כפי שהוכחנו…)!

השנה לא השתמשו בקומיקס או ב’עידוק על אופנוע’, שאני דווקא חושב שזו תמונה ראויה. הפס הכחול בצד ימין הוחלף בפס צהוב-דני-וניל (קשה לראות את הצבע זה בתמונה, אבל האמינו לי) ובמקום האנטנות והידיים צולמה מרינה כלשהי שאם מישהו מזהה – הוא מוזמן לטקבק.

תעודת עיתונאי 2009-2010

וידאו: חנוקריסטל

לכבוד החנוכה חבר עידוק למאור סיטבון, איש משוגע באופן כללי, ויחד הם ייצרו חנוכיה צבעונית מאוד ללא שימוש באש. צוות E.N.S מדיה היה שם בשביל לתעד את האירוע.

פרטים ותודות אצל עידוק.

עוד מהפקות E.N.S:

ימינה, שמאלה
כמה גרעינים יש ברימון

המוסד המשווד (טריילר, לסרט המלא בואו לסינמטק) – בשיתוף עם אסף שגיא ואפרת כשר.

טריילר: המוסד משווד

ההקרנה ב-2.1.2009, 23:30 בסינמטק תל אביב. מי שירכוש כרטיס לשיווד יקבל במתנה הקרנה של הסרט “המוסד הסגור”, מערכונים של היפופוטם ומשתה הכולל קריסטל מנטה. האירוע בפייסבוק.

וידאו: ימינה, שמאלה

קצת אחרי שהתאשננו מספירת הרימונים וניקינו את משרדי E.N.S Media התחלנו לעשות סיעור מוחות לתוכנית הנוספת, אבל לא הצלחנו לחשוב על רעיון, וגם לא קיבלנו המלצות מספיק מקוריות.

כעבור כמה ימים נפגשתי עם אלון גור-אריה שכאשר אנחנו מקשיבים לו, כפי שכבר אמר עידוק, אנחנו מוצאים את עצמנו מגיעים לצילומי קליפ ב-7:30 לפנות בוקר ביום שבת, ואני מוצא את עצמי רוקד כאשר ידי קשורות לצלב מעץ.

אבל לא למדנו. בפגישה עם אלון הוא אמר לי “יש משחק שהייתי משחק בצבא שנקרא ימינה-שמאלה”, ושיכנע אותי שכדאי לצלם אותו. כמה שבועות לאחר מכן הצלחנו לאסוף שלושה מחברי היפופוטם: אלון, איל שינדלר ונמרוד יזהר ותיעדנו את עצמנו משחקים – הכל מוסבר בווידאו. מומלץ לנסות גם ולספר איך הלך לכם ולאן הגעתם.


ימינה שמאלה from Ido Kenan on Vimeo.

המסלול שלנו (ואם יש מישהו יכול לעשות לזה מאש אפ עם איזו מפה זה יהיה מגניב):
התחלנו בכיכר רבין בתל אביב
ימינה לאבן גבירול, שמאלה לדוד המלך
ימינה לדובנוב, שמאלה לצייטלין
ימינה לרבקה זיו, שמאלה לברקוביץ’
ימינה לוויצמן, שמאלה לשאול המלך
ימינה לבגין, שמאלה למוזס
ימינה ליגאל אלון, שמאלה לתוצרת הארץ
ימינה לשלום שמאלה ליגאל אלון
ימינה ליצחק שדה, שמאלה לנחל איילון
ימינה למסגר, שמאלה ליצחק שדה
ימינה לדרך מנחם בגין שהופך לנמיר, שמאלה לארלוזרוב
ימינה להלסינקי, שמאלה לז’בוטינסקי ונכנסים לכיכר המדינה (ה’ באייר)
ימינה לוויצמן, שמאלה לפנקס
ימינה לברנדייס, שמאלה ללואי מרשל
ימינה לחוני המעגל, שמאלה למרים החשמונאית
ימינה לפנקס, שמאלה לאבן גבירול
ימינה להבשן, שמאלה ליהושע בן נון
ימינה לבאזל, שמאלה לגריזים ממשיכים בפקיעין ובז’בוטינסקי
ימינה ליהושע בן נון, שמאלה לאמסטרדם וממשיכים עם עמנואל הרומי
ימינה לאליהו בחור וממשיכים עם אבן גבירול, ושמאלה לדוד המלך – לופ.

39 דקות אחרי תחילת הנסיעה, ו-11.9 קילומטר הוחלט לקחת שמאלה במקום ימינה מדוד המלך לפישמן מיימון ולהמשיך משם. אז יאללה

ימינה לחכמי קירואן, שמאלה לפומבדיתא
ימינה לבארי, שמאלה לוויצמן
ימינה לארלוזרוב, שמאלה לכיוון רכבת מרכז
ימינה לאיילון דרום, שמאלה לכביש לחולון
ימינה במחלף חולון, שמאלה לכביש 44 לכיוון רמלה
ימינה להמכתש בחולון, שמאלה להפלד
ימינה לפרופסור שור, שמאלה להנפח
ימינה להשופטים, שמאלה להנחושת
ימינה להמלאכה, שמאלה להאורגים

כאן כבר הפסקנו להכריז על רחובות, אבל אני משוכנע שדרך הבנאי והרוקמים בחולון חזרנו לכביש 4 לכיוון דרום. ולפני מחלף ראשון נקטע המשחק, אנחנו נעלמנו ונוצר קרע במרקם הזמן. בהצלחה למי שרוצה להמשיך משם – אתם צריכים לפנות שמאלה.

החלילן מדיזנגוף

בערך ב-12 הגענו לדיזנגוף סנטר ונשלחנו לעמוד ליד אחת החנויות למטה. כחצי שעה לאחר מכן הגיעו שלושה חלילנים מלווה בעשרות אנשים ופשוט הצטרפנו לשיירה והתחלנו ללכת.

The pied piper of Dizengoff Center

היה די משעשע לראות את האנשים מסביב. רובם שאל מה אנחנו עושים ומה המטרה של זה, כמובן בלי לתת להם תשובות כי הרי אנחנו מהופנטים. אנשים נוספים שהשתתפו פשוט חיכו בתוך החנויות ויצאו מהם, ואז החלילן הפסיק לנגן, הקסם פג, העפנו את הכובעים באוויר, והמאבטח ניגש אלינו ואמר שאנחנו חוסמים את המעברים.

The pied piper of Dizengoff Center

עדכונים

לא יוצא לי לכתוב בזמן האחרון. וכשאני אומר “זמן” אני מתכוון לשנה. שלל תירוצים למה, לא אכנס לזה.

כך או אחרת, פתחתי “האכל-חבר” – עמוד שמכרז את כל ההגיגים שלי ברשת – סטטוס בפייסבוק ובגוגלטוק, טוויטרים שאני לא ממש אומר בהם כלום, פוסטים מבלוג זה ממש (שיגרמו לרקורסיה מטורפת), שלל הפתעות אחרות וטקסטים שאני מתפרנס מהם בין לבין כל השטויות האחרות – הנה הקישור, ואפשר גם רס”ס למתקדמים.

שני עדכונים קצרים נוספים

1. מחר בצהריים אני באירוע החלילן מהמלין בדיזנגוף. הכנתי כובע מטופש ויהיה שמח.

2. בשבת בלילה, בלי נדר ואם לא יהיו תקלות תתפרסם תוכנית נוספת של קבוצת ENS Media בשיתוף עם אורחים מפתיעים. שם התוכנית “ימינה, שמאלה” – אם כבר סיפרתי לכם מה זה, אל תקלקלו לאחרים.

לנו נדבק לכסא

צריך להגיד את זה – ג’יי לנו כבר לא מצחיק. אפשר לראות, למשל, במונולוג שלו בדיוק מתי מסתיימת בדיחה והקהל צריך לצחוק: הוא חוזר על הפאנץ’ ליין בטון איטי יותר, שם את הידיים בתוך הכיסים, מתסכל לכיוון של סולן הלהקה קווין יובנקס ומחכה שזו תנגן איזה אקורד.

אבל אני לא מנהל את NBC עדיין, אז אני לא קובע. הם קובעים, ובמקום סוף סוף לזרוק אותו כשקונאן אובריאן יחליף אותו – בניו יורק טיימס מדווח שמעבירים אותו לשעה 10 בלילה, חמישה ימים בשבוע (עניין לא פשוט בכלל). שעת השידור הזו כרגע מאכלסת סדרות של NBC כמו אי אר, חוק וסדר וכדומה שידחקו ויצטופפו בפריים טיים.

בהוליווד, אמר פעם הבמאי קווין סמית’, נכשלים כלפי מעלה. האמת היא שב-NBC פשוט חושבים שמדובר בתרנוגלת שמטילה ביצי זהב, שאחר כך מותכות לכדי אוסף מכוניות מטופש ומיותר, ומפחדים שהוא יברח לרשת אחרת, כמו שלטרמן ערק לאחר שהפסיד את משבצת הלילה ללנו.

במקרה של לנו ההדבקות לכסא גם קצת מדאיגה. הוא יישאר באותו אולפן ממנו הוא משדר את הטונייט שואו, וקונאן יצטרך למצוא לעצמו אולפן אחר.

התרנגלות גם לא צריכה להיות יצרתית. בטיימס מדווח גם שלנו פחות או יותר ישאיר את הפורמט של התוכנית דומה, והנודניק הזה ישמור על הפינות “Jay Walking” – בה הוא מגלה שברחוב יש אנשים טיפשים שלא יודעים מה הבירה של מקסיקו – שזה אמנם מחדל, אבל בטלוויזיה זה אפילו פחות מצחיק ממה שזה נשמע.

הפינה השניה שהוא מתעקש להשאיר היא ה-Headlines – דברים מצחיקים ששלחו לו מהעיתון, כותרות תמונות ומה לא.שזה מצחיק לפעמים, אבל רק אם משתיקים את הקול, כי הוא מתעקש להסביר כל בדיחה ובדיחה טוב טוב, אם הצופים לא יודעים קרוא וכתוב.

אבל מילא שני אלה, הדבר השלישי והכי מעצבן שהולך להישאר בתוכנית, כך מתברר, זה המנחה ג’יי לנו.

היפופופדיה + דרושים

“אקונומיקה עלולה להיות מסוכנת מאוד בעת מגע עם העיניים, ורצוי גם להימנע ממגע של החומר עם העור”.

ככה על פי ההגדרה של אקונומיקה בוויקיפידה. אבל לא מצויין שום דבר על כך שמדובר גם בכלי נשק מאוד קטלני – זו כבר הגדרה על פי הסרט “המוסד הסגור” של חבורת היפופוטם שהדרדרתי בחודשים האחרונים לפעול יחד איתה.

ביוזמתו של עידוק, סיוע של תומר ליכטש ואיל שינדלר ופעולתם למען העניין, נפתחה היפופופדיה (שם שכבר אי אפשר לשנות כי כבר נבחר הדומיין) – האנציקלופדיה של היפופוטם.

חלק מהערכים כבר שם (כאמור – כלי הנשק אקונומיקה), חלק עדיין בהכנה – מדריך פרקים ומערכונים החל מימי החבורה בצופים ועד המערכונים בפליקס ונענע, ואת חלקם הגדול עוד צריך לכתוב – אז יאללה.

אשר לפלוס דרושים – אם יש פה מומחים לוויקימדיה+וויקיפדיה – אנא צרו קשר דרך המדור, יש עוד כמה משימות דחופות יותר ודחופות פחות שאנחנו צריכים לעשות שם.