ארץ נהדרת פחות הצחיקה אותי בעונות האחרונות שלה. היו שם לא מעט הברקות, אבל לא הרבה דברים שגרמו לי לחשוב “וואו, אני לא מאמין שהם הרגע אמרו את זה”, כפי שצריך להיות בתוכנית סאטריה, אלא יותר “אני לא מאמין שהם הרגע אמרו את זה בפעם ה-500, ואחרי זה מתפלאים שאנשים צוחקים רק מהרפליקות, לא מבינים את הסאב-טקסט, וחושבים שעוזי כהן הוא קריקטורה חביבה”.
ואז הגיעה התוכנית של אתמול, “ארץ נהדרת נלחמת” שמשום מה השם לא הסתיים ב “יחד עם ליאור שליין ב’שבוע סוף’”. בתוכנית של אמש חזר לי קצת הוואו ומצאתי את עצמי צוחק כי התוכנית הייתה מצויינת, ונראה שהכותבים והקאסט שיחררו החוצה דברים שהחזיקו לא מעט זמן בבטן – חלק באנדרסטייטמנט, וחלק בצורה בוטה וישירה. נכון, גם כאן היו קצת דברים שחזרו על עצמם, ובדיחות מתבקשות. אבל יש בקשות שצריך להענות להן.
קטע שאהבתי במיוחד של איך ישראל נתפסת בתקשורת, הראה בין היתר את טל פרידמן מגלם את דובר צה”ל מוכר את ההפצצות המצולמות של דובר צה”ל ב-VOD של הוט, שהרי קטעי הווידאו האלה לא זוכים למספיק חשיפה ב-4,000 שעות של משדרי אקטואליה מדי יום. ובין דמותה של יונית לוי שמנסה להיות פטריותית, לדמותו של אברי גלעד שאומר שהכל “מ-ע-ו-ל-ה” הופיע שם גם מאור כהן, קומיקאי מוכשר שפשוט לא מקבל מספיק זמן מסך וחופש להתפרע, ככתב BBC האנטישמי. מ-ע-ו-ל-ה.
4 תגובות עד כה ↓
1
יוסי
// 14/01/2009 בשעה 03:48
לדעתי הקטע עם הרמטכ”ל וברק היה ברמת החמישיה. והאמת היא שגם רוב השאר היה ממש בסדר. אפילו הקטע עם ראש עיריית ב”ש, למרות החזרתיות הארץ נהדרתית, היה טוב כי הוא צילם משהו אנושי ונחמד.
למעשה, זה מה שהיה הכי מוצלח בתוכנית הזו, שכמעט על אף אחד לא ממש ליגלגו (אולי חוץ מברק ולבני, וזה בסדר כי הם אדריכלי המלחמה). כמעט תמיד היתה כאן מן חיבה שמבינה למה הם מגוחכים כמו שהם, ופשוט מטיבה לתאר את הישראלים ולאו דווקא להקטין אותם.
2
תומר
// 14/01/2009 בשעה 12:23
הלו! אתה אמור להיות אדם שמבין קצת באינטרנט וטכנולוגיה. כשאתה מדבר על תוכנית, כל־כך קשה לתת קישור ישיר לצפייה בה לטובת אלו שלא צפו ואולי יהיו מעוניינים לעשות זאת בזכות המאמר שלך?
3
אהוד
// 14/01/2009 בשעה 12:27
יש לינק במילים “איך ישראל נתפסת בתקשורת”.
4
הסעות
// 19/01/2009 בשעה 09:08
בכל מקרה, לדעתי שבוע סוף הצליחה יותר בכל הקשור למלחמה.
השארת תגובה