פותחים בדסקטופ של אופיר קנר

מירית: שלום עודד
עודד: ‫שלום מירית וחג שמח.‬
‫או מועדים לשמחה.‬
‫או מה אומרים בשבועות?‬
‫שהכל נהיה בדברו.‬
מירית: בכל מקרה, החלב יצא את מערכת העיכול ואנחנו יכולים לחזור לנגוס בבשר החי
שהוא בשר פיגולי- בשר שולחנות העבודה

עודד: ‫על פי שיטת הפיפו, שדומה למונח בכדורגל, אבל הוא לא, עלינו לטפל באופיר קנר‬
‫האיש מקיסט, וזה אתגר‬
מירית: בשבילי במיוחד, אתה הרי יודע שבתקופה שאני למדתי באקדמיה לא לימדו מק, זה היה חומר למכללות
תן לי רגע לאתר את שולחן העבודה שלו
או שאולי תצלם לי אותו בזירוקס שלך?
עודד: ‫אעשה זאת. מלאי את המכונה בספירט ואשלח לך‬
מירית: רגע
אוקיי
שלח
עודד: ‫עד שהספירט יתחמם אספר שיצא לי לעבוד עם מק בעברי. בגלגול קודם בו הייתי ילד חנון, ובמכון ויצמן.‬
‫היו מעבדות מיוחדות למחשבים הללו‬
‫ספירט אמור להתחמם בכלל? אני מקווה שלא אשרוף את הקליניקה‬
מירית: הנה
זה הגיע, קצת מריח מעמילן, לא נורא
עודד: ‫אני רואה פה שלושה דברים במבט ראשון.‬
מירית: כן
עודד: ‫ראשית – סדר ונקיון. השולחן נקי, הקיצורים למעלה ומלטה מסודקים כמו חיילים‬
‫שנית – גווני שחור אפל – משהו חשוך בחייו של אופיר.‬
‫שלישית – שופונוי‬
‫שופוני.‬
‫יש לי אפל.‬
‫הנה ראו – אייקון התפוח ניצב במרכז. שלא תטעו‬
מירית: אני מקשיבה
עודד: ‫מה אנחנו חושבים על כל אחד מהגורמים הללו?‬
מירית: שופוני כפול ומכופל
כמו כל משתמשי המק, חלק מהיות משתמש מק (בארץ) הוא מוטיב ה”הביטו בי, ראיתי את האור”
אם שמת לב- הרזולוציה שהוא עובד בה (אנחנו נשאירים לכם המאזינים את המסך בגודלו המקורי למען תראו) תואמת את הדגם הביתי המטורף של מק
עודד: ‫מדובר במחשב נייד כמובן‬
מירית: כן
אבל איזה מחשב נייד יכול לשאת רזולוציה בכזה גודל?
עודד: ‫אין ספק.‬
‫אני שם לב גם שאופיר הוא בן אדם שקצת דואג‬
‫לא משאיר שום דבר מחוץ להשגחתו‬
‫שימי לב בשורה העליונה‬
מירית: כן
הכל פתוח
עודד: ‫נוסף על התאריך והשעה, אופיר יודע בכל זמן מה מידת ההטענה של הסוללה, מה מהירות תעבורת הרשת (למידע שנכנס ויוצא), מה הטמפרטורה וניצולת המעבד‬
מירית: סטטוס וטמפרטורת מעבד
עודד: ‫בדיוק.‬
מירית: אני סקרנית לגבי כמה אייקונים שם, עודד.
עודד: ‫אופיר הוא מה שנקרא מנהל “האנדס און”‬
מירית: אולי תוכל לעזור לי
עודד: ‫אוקיי‬
מירית: הנה
סימנתי לך אותם
עודד: ‫אשים שוב קומקום עם ספירט‬
מירית: לא הנה
עודד: ‫אוקיי‬
מירית: הבט מולך
עודד: ‫יש לנו מספריים‬
‫שכידוע מסמנים את יכולתו של אדם לחתוך איפה שצריך ללא רחמים‬
‫וללא סנטימנטים‬
‫לקצר ולהיות יעיל‬
‫וזה כלל לא חשוב מה קיצור הדרך ומה התוכנה שעומדת מאחוריהם‬
‫משפקי השמש, הם לפעמים פשוט סיגר. אופיר הוא חכם בשמש ודואג לבריאותו. אין פה משהו מסתורי‬
מירית: סימבוליקה היא אבן היסוד של משתמשי מקינטוש לאורך השנים, אני מסיכנה איתך
מסכימה
עודד: ‫הרי התפוח הנגוס, הוא התפוח מגן עדן. הפרי האסור.‬
מירית: נשאלת השאלה האם המשקפיים הם רק סמל
האם משקפי השמש לא מייצגים את הכמיהה, את הרצון הזה בשהות בחוץ
מן, חלום קטן בראש שולחן העבודה
עודד: ‫יתכן מאוד, אך עם שולחן עבודה כהה יש השתקפות‬
‫אז יש פה קונפליקט אצל אופיר‬
מירית: כן?
עודד: ‫את לא מסכימה?‬
מירית: לא בטוחה שירדתי לסוף דעתך
עודד: ‫ראי‬
‫את אומרת שאופיר כמהה לצאת החוצה‬
‫באופן מעשי ופרקטי, קשה לשבת בחוץ עם מחשב נייד שלו יש רקע שחור‬
‫כי אז הוא לא יראה את אייקוניו אלא את מה שנמצא מאחוריו‬
‫המחשב הופך לראי‬
‫אם כך, מדוע הוא ירצה לצאת לשמש, אבל לא ילביש את שולחן העבודה כראוי?‬
מירית: או
וואו
זה עמוק משחשבתי
עודד: ‫אנחנו לא שטחיים פה, מירית‬
מירית: אני מרגישה פער עצום בין הכמיהה, בין החלומות לאור יום לפרקטיקה
זה פתאום צועק אלי חזק מכל דבר אחר בשולחן העבודה
“אור שמש”
פוטוסינתזה
עודד: ‫בדיוק‬
מירית: אתה יודע שלקחתי קורס בתקשור לפני שנה
פתאום אני לא יכולה להשתיק את מה שזועעק אלי מהמסך
עודד: ‫הנושא היה תקשור או אופי הלמידה?‬
מירית: למדנו לפתוח עצמנו לקריאות באינפרא אדום או בלוטות’ שמגיעות משולחנות העבודה
“לפתוח את כל הפורטים” קראו לזה
עודד: ‫ומה זועק?‬
מירית: אני מתכוונת לגשר להשלמת הווי-פיי
הצילו
השולחן זועק הצילו
עודד: ‫ממה יש להציל את השולחן?‬
מירית: שולחן העבודה רוצה לשתמלא באייקונים שמחים צבעוניים ולא רלוונטיים
הוא רוצה לרקוד בשדה
הוא רוצה לאמא
עודד: ‫הוא לכוד‬
מירית: עודד
אני קצת מותשת מהחוויה
תן לי רגע להשיב את נשימתי
אולי תאמר דבר חסות למאזינים
עודד: ‫תוכנית זו מוגשת לכם בחסות הכפתור Print Screen. קטן יותר מ-Shift שימושי יותר מ-Pause|Break.‬
מירית: טוב
עודד
תודה לך על ההפסקה
תודה למאזינים על הסבלנות
עודד: ‫ותודה לספונסרים שלנו.‬
מירית: ודאי
עודד: ‫מילות סיכום?‬
‫על אופיר לשחרר את המחשב שלו יותר?‬
מירית: כן
תן לו להתפרע
להיות קצת מיקרוסופט
להניח קבצי dll במקונות לא רלוונטיים
לשכוח לרוקן לפעמים את סל המחזור
עודד: ‫להניח בדסקופ קובץ שאי אפשר למחוק‬
מירית: אפילו להעביר פס אחד של צבע בשולחן העבודה
למעשה,
הייתי מייעצת לו את ההיפך המוחלט ממה שייעצנו לאור ברקת בתוכנית הקודמת
עודד: ‫לגמרי‬
‫אני איתך‬
‫אופיר, אם אתה שומע, למרות שחלף עשור מאז ששלחת לנו את התמונה של השולחן, התפרע קצת‬
‫חיה על הקצה.‬
מירית: Slik and Glossy are just adjectives- not a way of living
עודד: ‫בהחלט מירית. עד לפעם הבאה‬
מירית: עד לפעם הבאה

הניתוח אצל מירית

לכבוד שבועות: חלב עם מים

חג השבועות כבר פה, וסביר להניח שהחלב בסופר יגמר עד שתספיקו ללכת לעשות קניות. בשביל זה יש חלב עם מים!

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

חלב עם מים – היפופוטם

הטמטום שנקרא היפופוטם יופיע בסינמטק תל אביב בשישי 28.5.10 עם מערכוני וידאו, מערכונים על הבמה, הפעלות לקהל והסרט “המוסד הסגור” שאני אשמח לראות פעם ולהבין על מה כל המהומה. אירוע פייסבוק

השבוע עם מיקי רוזנטל

אני לא כזה מבין גדול או מבין בכלל בפרוגרמינג (שיבוץ תוכניות), אבל לא ברור למה בערוץ 10 הזיזו את “המקור” לאמצע השבוע, עשו מהדורת שישי מצומצמת, ואז פירמטו אותה מחדש ועשו מגזין שבועי עם כתבות ארוכות בהנחית מיקי רוזנטל, במקום פשוט להחזיר את המקור לשישי ולתת פייט לערוץ 2.

גם למיקי רוזנטל, שנכחתי בשבוע שעבר במפגש בלוגרים איתו בערוץ 10, החלטות הפרוגרמינג (שיבוץ) האלה נראות מוזרות. אבל הוא אומר שהוא לא מבין בפרוגרמינג ובסופו של דבר מקבל את ההחלטות שנעשות בערוץ. והנה הוא מצא את עצמו על כס המגיש בשישי בערב.

מיקי רוזנטל רוצה להשפיע, לשנות ולהילחם ולעשות עיתונות אמיתית מחד, אבל מודע לכללי המשחק, לאינטרסים ולכוח האמיתי של העיתונות מאידך.

“אין עיתונאי אוביקטיבי”, הוא אומר, “יש עיתונאי הגון”. אני מסכים איתו שכבר ההחלטה אם לעסוק בנושא מסויים או להתעלם ממנו, לפני שבכלל שופטים את אופן הטיפול, נובעת מהשקפת עולם, אג’נדה, דעות וגורמין נוספים.

יש משהו אמביוולנטי אצל רוזנטל. הוא לפעמים מרגיש נבוך ומרגיש צורך להתבדח, מחוייך ומבוייש, אומר כמה הוא לא יעקב אילון ולא מתאים לטלוויזיה אבל הסכים לנחות כי ביקשו ממנו, ומצד שני – עושה טלוויזיה כבר הרבה שנים ועשה קולנוע (“שיטת השקשוקה”) ורוצה להמשיך לעסוק בעיתונות באמצעי המדיה הזה, על אף מגרעותיו ועל אף שהוא צריך להתלבש בחליפה, להתאפר ולדבר בשפה קצת אחרת.

גם במפגש, וגם בראיונות קודמים הוא אומר שזו בעיניו הדרך להשפיע – לפעול דרך הרגש וליצור מניפולציות. בדיוק כפי שעושים בפרסומות. אלא שרונזטל לא רוצה למכור קוטג’ (ולא זכור לי שהוא עשה פרסומות, בניגוד לאנשי חדשות אחרים), הוא רוצה למכור את האמת שלו על יחסי הון שלטון, על גזענות, ועל דברים רבים אחרים שמפריעים לו.

היחס של רוזנטל לאינטרנט גם מעניין. הוא מכיר את הרשת, אבל לא מודע עד הסוף לניואנסים שלה. הוא לא הפיץ את שיטת השקשוקה באינטרנט – ובצדק. אני מעריך שהוא לא היה מצליח לכסות את ההוצאות על הסרט. זה ממש לא קל.

למרות הצלחת אתרי החדשות הגדולים, הבלוגים, פייסבוק, והמהפכות הקטנות שמתרחשות ברשתות חברתיות ככלים להפצת מחאה, רוזנטל עדיין חושב ומתעקש שמדורת השבט, ומה שאנשים ידברו עליו הוא שערי העיתונים, ומה שהיה בטלוויזיה – הגופים שבהם הוא עבד.

בסופו של דבר, גם ב”השבוע” מיקי רוזנטל מנסה שוב להביא לצופים את האמת שלו – וגם שם יהיה לו קשה, אבל לא נראה שהוא הולך לוותר.

פותחים בדסקטופ של אור ברקת

אחרי פגרה קצרה ומסתורית, הקוראים בדסקטופ שבים אליכם. אם אתם לא מכירים את הפורמט, התרעננו בדסקטופים הקודמים שקראנו ושעל פי הם ניתחנו אופי ואישיות. כרגע יש עוד דסקטופים שממתינים ועוד נגיע אליהם, ועד אז לצערנו לא נוכל לקבל בקשות חדשות. היום, הדסקטופ העמוס של אור ברקת. תבלו.

עודד: ‫ובכן מירית, היום נדבר על שולחן העבודה של אחד, אור ברקת‬
עודד: ‫ צפוף צפוף צפוף. איך יש לו מקום ללכת שם בכלל?‬
מירית: עודד שניה
אני מחפשת את שולחן העבודה
הוא טבע לי כאן בערימת המסרונים והפקסים
עודד: ‫הוא נשלח אלינו בטלגרמה‬
מירית: אה
נכון
האמת, לא נעים לי לומר, הוא היה מתוייק אצלי במגירת ה”לאשפוז כפוי”
כלומר, זו או זה או במגירת ה”לשלוח עוזרת” אני לא בטוחה
תשמע עודד, שולחן העבודה הזה מכה אותי באלם
והכל מתחיל בפורמט של השליחה
BMP (על מנת להקל על המאזינים, המרנו אותו במעבדות שלנו)
עודד: ‫כן חשבתי על זה‬
‫לאיש יש מקום בלתי מוגבל‬
מירית: זה עוד סימפטום, זה הכל
עודד: ‫חצי מתעבורת האינטרנט הלכה רק על המייל שלו‬
‫ראי, יש שם אייקונים לתוכנות שכבר הוסרו‬
מירית: אני מרגישה שזה לא העניין
עודד: ‫אז מה העניין מירית?‬
מירית: אלו לא תוכנות שהוסרו
אלו קישורי הפעלה של קבצים שלא נקבעו מעולם
בכל פעם שאור רוצה לפתוח קובץ וורד הוא מחדש מגדיר באמצעות איזו תוכנה הוא רוצה לפתוח אותו
עודד: ‫לכאורה, ספונטני. למעשה – אדם לא החלטי‬
‫אם מצרפים סימפטומים אחרים‬
‫למשל הפעולה במקביל בטורנט ובאימיול‬
מירית: תראה עודד
אני אסתכן כאן ואומר שאני יכולה לתאר לך את הדירה שלו
עודד: ‫דירה?‬
‫זה מה שמסתתר מתחת לערימות הכבביסה?‬
מירית: המקום שבו הוא חי
בדיוק
כמה ארגזי ספרים לא פרוקים
(כמו קבצים של וורד לא משוייכים)
הבגדים מגיעים מהמכבסה, נשארים בשקית ומיד חוזרים אליה
אחרי לבישה
עודד: ‫אם הם לא על המיטה‬
מירית: בכל מקרה- הם לא עוברים בארון
תראה, עודד, אתה ראית את שולחן העבודה שלי ואתה מבין שאור מסמל עבורי את כל מה שאני לא. אני פורקת מזוודות לארון גם בחופשה של יום במלון ומתאימה לעצמי את הדסקטופ גם במחשב שאעבוד עליו יום
עודד: ‫למטה פתוח ציור – untitled. כמו אומנים רבים שמציירים ציור ללא כותרת. מה את חושבת על זה?‬
מירית: זו דרכו לשלוח לנו את צילום המסך
צייר
אולדסקול
אתה יודע מה הכי מפתיע אותי?
עודד: ‫הטפט?‬
מירית: דוקא לא
כל הסימפטומים מתחברים לי לדמות די ברורה
הכל סביב חוסר איכפתיות
אבל יש קיצור דרך אחד שמאוד מפתיע אותי
בסרגל השיגור המהיר- יש קישור מיקסר של המחשב, לשליטה בווליום
כידוע לכולנו, יש קישור קבוע כזה בשורת המשימות
מה שגורם לי לתהות –
האם השליטה בווליום כל כך חשובה לאור עד כדי שהוא יחסוך בקליק אחד?
לוקח לו שלושה קליקים יותר לפתוח מסמך וורד
והווליום הזה…
עודד, אתה חייב לעזור לי כאן
עודד: ‫המממ‬
‫תראי, יש פה משהו מעניין‬
‫מצד אחד יש עומס בדסקטופ‬
‫כי אצלו הכל על השולחן‬
‫הוא לא משאיר שום דבר מוסתר או בצד‬
‫מצד שני, השליטה ברעש כן חשובה לו‬
‫אני חושב שזה סוג של פיצוי‬
‫אם בבלגן הפיזי הוא לא ישלוט, לפחות תהיה לו גישה מהירה מכל מקום לשלוט במהירות בעצמת השמע. הוא לא רוצה עולם רועש מדי‬
מירית: יש רעש ויזואלי- לפחות הרעש האקוסטי בשליטה?
עודד: ‫בדיוק‬
‫ושליטה מהירה‬
מירית: אני אלך עם התיאוריה שלך
עודד: ‫ומה מסמל רצון לשליטה יותר מאשר תוכנה בשם Total Commander?‬
‫שפתוחה בכוונה‬
מירית:
LOL
עודד: ‫אני מקווה שהוא שומע אותנו למרות הפגרה שהיינו בה‬
מירית: אתה מכיר את התוכנה?
עודד: ‫ בוודאי‬
‫עוד מימי נורטון קומנדר‬
‫לפני שאת פונה לאור‬
‫אני רואה עוד ניגודיות מעניינת‬
‫יש קובץ אקטיביזם, ומתחתיו דרישה לתשלום‬
‫האם אור נלחם בממסד או נכנע לו?‬
מירית: זו שאלה שאפשר לשאול על כולנו, עודד :)
אבל מאוד חשוב לי להגיד לאור-
אור, עוד לא מאוחר!
אני מבינה שהזמן שלך חשוב ולכן נקון הוא לא בראש מענייך
מעייניך
אבל קח עוזרת
עודד: ‫או עוזר.‬
מירית: תשלים עם חוסר הזמן
כן, תודה אפרת אופנהיימר, סליחה, עודד
תחבק אותו
קבל את עצמך
ופנה לקבל עזרה
עודד: ‫כן. אחרת הדסקטופ יתמלא לך‬
‫כמו חייך שיהיו עמוסים‬
מירית: זה רק יעשה אותך אדם חזק יותר
עודד: ‫ויפה שעה אחת קודם‬
מירית: כן, אנחנו בדקה התשעים, שולחן העבודה יתמלא ואז – אין לדעת מה יקרה…
עודד: ‫אני חושב שניפרד ממאזנינו בשלב זה. ונמשיך לנתח דסקטופים בעתיד. לצערנו, כרגע התיבה מלאה אז אי אפשר לשלוח חדשים. אולי בעונה הבאה‬
מירית: תודה עודד
היה מרתק
עודד: ‫תודה לך מירית.