וידאו ויראלי – מהמייל לסימפסונז ולמשרד

נואה קלינה חשב שמאה איש יצפו בסרטון שלו שמורכב מ-2,356 פורטרים עצמאיים וגילה שהומר סימפסון מחקה אותו. אורחי החתונה של פאם וג’ים מהסדרה “המשרד” רקדו כמו בקטע שראו ביוטיוב שלושה חודשים לפני הפרק ו”ילד מלחמת הכוכבים” בכלל לא תכנן שמישהו יראה את הווידאו שלו והופיע ב”אמריקן דאד”, “משפחה בהפרעה” ועוד סדרות. שלושה סיפורים מתוך רבים על כוכבי יוטיוב שזכו למחווה בטלוויזיה.

הרצאה שלי מתוך אירוע 11:11

נתחיל בסצינה מ”המשרד”.

http://www.youtube.com/watch?v=fX7iwwB9zQ4

הסצינה היא מתוך פרק החתונה של ג’ים ופאם – עונה 6, פרק 4-5. סליחה על הספוילרים למי שלא הספיק לראות את העונה הקודמת. בכל סיטקום אמריקני חייב להיות פרק חתונה מרגש ופרק לידה מרגש, למעט “חברים” שבה יש פרק מרגש כאשר אין לידה או חתונה.

הפרק של “המשרד” שודר בארצות הברית באוקטובר 2009. מייקל (סטיב קארל) מתייחס לוידאו ההוא שהיה ביוטיוב. הנה הווידאו מיולי 2009

אותו שיר נשמע ברקע בשני הקליפים – Forever של כריס בראון. בקליפ הזה מדובר בחתונה אמיתית של ג’יל וקווין ממינסוטה, שרצו לעשות כניסה מקורית ומגניבה לחתונה שלהם. הם צילמו את זה סתם בשביל להראות לקרובי משפחה שלא יכלו להגיע, ולא דמיינו שזה יגיע לשישים מיליון צפיות ובטח שלא לסדרת טלוויזיה בפריים טיים.

קצת על הסיפור של קווין וג’יל

האתר של קווין וג’יל

בונוס לקוראי הבלוג – הפארודיה: ריקוד הגירושין

מקרה פחות שמח הוא של הילד הקנדי הזה, “סאטר וורז קיד” (“ילד מלחמת הכוכבים”).

קוראים לו גיסליין ראזה, הוא צילם את עצמו בבית ספר עושה תנועות של לוחם ג’דיי. החברים שלו מצאו את הקלטת והפיצו אותה בין החברים בבי הספר וברשתות שיתוף קבצים. זה קרה שנה או שנתיים, לפני שיוטיוב הוקם ב-2005.

החברים די השפילו אותו והיו דיווחים על כך שראזה אושפז בבית חולים פסיכיאטרי לילדים, אבל הוא כבר הפך לאייקון ויוצרי הטלוויזיה לא ריחמו עליו, אז נראה שתי דוגמאות למחוות שעשו גם לו.

אחת מהסדרה “אמריקן דאד” שהוא קופץ בה לביקור קצר:

מחווה שניה – חיקוי שלו בסדרה משפחה בהפרעה, עם מייקל סרה (אין יוטיוב של זה, אפשר להוריד ולצפות כאן).

אבל יש לסיפור סוף אופטימי, לאחרונה הוא סיים את לימודי המשפטים שלו – ככה הוא נראה היום. עכשיו כשהוא עורך דין, הוא כנראה ינקנק את כל מי שהציק לו במשך השנים.

נדלג לצלם נואה קלינה.

לנואה יש מנהג כזה, לצלם כל יום תמונה אחת של עצמו. הוא עושה את זה בהתמדה מאז ינואר 2000 וממש עד היום. אי שם ב-2006 הוא חיבר את כל התמונות שהוא צילם עד אז – 2,365 תמונות כאלה לסרטון, צירף מוזיקה שהחלינה לו חברה והעלה ליוטיוב.

הוא אמר שהוא חשב שמקסימום 100 איש יראו את זה. אז הוא חשב. יום אחד הוא ישב לתומו, פתח טלוויזיה וראה את זה.

האמת שהוא לא ראה את זה פתאום – והודיעו לו ודיברו מראש. יוצרי הסדרה גם לקחו את המוזיקה מהסרט שלו ובהתחלה לא שילמו למלחינה, אבל בסוף קלינה סיפר שהעניין נפתר.

יש פה עוד סיפור מעניין בהקשר זכויות יוצרים. אנשים התלהבו מהקטע שהיה ב”משפחת סימפסון” והעלו גם אותו ליוטיוב, אבל בפוקס – הרשת שמשדרת את הסדרה, לא אהבו את זה ואמרו ליוטיוב להוריד אותו. ככה התנהלה מלחמה שאנשים העלו ופוקס הורידה, עד שנואה התערב וכתב בבלוג שלו שחב’רה, אנשים רוצים להראות את, למה אתם מורידים כל הזמן? בסוף קליה העלה בעצמו את סרטון החיקוי לרשת ומאז הוא נשאר שם.

לסיום הנה ניסוי. צילמתי קטע שאני מקווה שיעשו לו גם מחווה בתוכנית טלוויזיה. אם נראה אותו בתוכנית טלוויזיה כלשהי, נדע שהעתיקו אותו מפה. לקטע קוראים “אנשים מוחאים כפיים”.

הפוסט מציג את ההרצאה “וידאו ויראלי: מהמייל לסימפסונז ולמשרד” שהצגתי בערב 11:11 ביוזמת דורבנות ועונג שבת.ולאחריה תסריט ההרצאה, פחות או יותר.

One thought on “וידאו ויראלי – מהמייל לסימפסונז ולמשרד

Leave a Reply

Your email address will not be published.

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>