ארץ נהדרת

ארץ נהדרת פחות הצחיקה אותי בעונות האחרונות שלה. היו שם לא מעט הברקות, אבל לא הרבה דברים שגרמו לי לחשוב “וואו, אני לא מאמין שהם הרגע אמרו את זה”, כפי שצריך להיות בתוכנית סאטריה, אלא יותר “אני לא מאמין שהם הרגע אמרו את זה בפעם ה-500, ואחרי זה מתפלאים שאנשים צוחקים רק מהרפליקות, לא מבינים את הסאב-טקסט, וחושבים שעוזי כהן הוא קריקטורה חביבה”.

ואז הגיעה התוכנית של אתמול, “ארץ נהדרת נלחמת” שמשום מה השם לא הסתיים ב “יחד עם ליאור שליין ב’שבוע סוף'”. בתוכנית של אמש חזר לי קצת הוואו ומצאתי את עצמי צוחק כי התוכנית הייתה מצויינת, ונראה שהכותבים והקאסט שיחררו החוצה דברים שהחזיקו לא מעט זמן בבטן – חלק באנדרסטייטמנט, וחלק בצורה בוטה וישירה. נכון, גם כאן היו קצת דברים שחזרו על עצמם, ובדיחות מתבקשות. אבל יש בקשות שצריך להענות להן.

קטע שאהבתי במיוחד של איך ישראל נתפסת בתקשורת, הראה בין היתר את טל פרידמן מגלם את דובר צה”ל מוכר את ההפצצות המצולמות של דובר צה”ל ב-VOD של הוט, שהרי קטעי הווידאו האלה לא זוכים למספיק חשיפה ב-4,000 שעות של משדרי אקטואליה מדי יום. ובין דמותה של יונית לוי שמנסה להיות פטריותית, לדמותו של אברי גלעד שאומר שהכל “מ-ע-ו-ל-ה” הופיע שם גם מאור כהן, קומיקאי מוכשר שפשוט לא מקבל מספיק זמן מסך וחופש להתפרע, ככתב BBC האנטישמי. מ-ע-ו-ל-ה.

ל”אחת שמבינה” ועובדת בחברת The BOX

“השחור מסביב למשקפיים”  שלי, שאמרת שאני צריך לנקות, נקרא “מסגרת”, אבל זה בסדר היום אני מחליף משקפיים למסגרת כחולה דקה. מקווה שיקלע לטעמך.

בזמן שאני אצא מהבועה שלי, כדאי שתצאי מהקופסה שלך ותגלשי מבית קפה אינטרנט, אם את רוצה לפרסם טוקבקים לא חתומים שמראים כיצד עובדי החברה מתמודדים עם ביקורת על מוצר תוכן שלה.

לנו נדבק לכסא

צריך להגיד את זה – ג’יי לנו כבר לא מצחיק. אפשר לראות, למשל, במונולוג שלו בדיוק מתי מסתיימת בדיחה והקהל צריך לצחוק: הוא חוזר על הפאנץ’ ליין בטון איטי יותר, שם את הידיים בתוך הכיסים, מתסכל לכיוון של סולן הלהקה קווין יובנקס ומחכה שזו תנגן איזה אקורד.

אבל אני לא מנהל את NBC עדיין, אז אני לא קובע. הם קובעים, ובמקום סוף סוף לזרוק אותו כשקונאן אובריאן יחליף אותו – בניו יורק טיימס מדווח שמעבירים אותו לשעה 10 בלילה, חמישה ימים בשבוע (עניין לא פשוט בכלל). שעת השידור הזו כרגע מאכלסת סדרות של NBC כמו אי אר, חוק וסדר וכדומה שידחקו ויצטופפו בפריים טיים.

בהוליווד, אמר פעם הבמאי קווין סמית’, נכשלים כלפי מעלה. האמת היא שב-NBC פשוט חושבים שמדובר בתרנוגלת שמטילה ביצי זהב, שאחר כך מותכות לכדי אוסף מכוניות מטופש ומיותר, ומפחדים שהוא יברח לרשת אחרת, כמו שלטרמן ערק לאחר שהפסיד את משבצת הלילה ללנו.

במקרה של לנו ההדבקות לכסא גם קצת מדאיגה. הוא יישאר באותו אולפן ממנו הוא משדר את הטונייט שואו, וקונאן יצטרך למצוא לעצמו אולפן אחר.

התרנגלות גם לא צריכה להיות יצרתית. בטיימס מדווח גם שלנו פחות או יותר ישאיר את הפורמט של התוכנית דומה, והנודניק הזה ישמור על הפינות “Jay Walking” – בה הוא מגלה שברחוב יש אנשים טיפשים שלא יודעים מה הבירה של מקסיקו – שזה אמנם מחדל, אבל בטלוויזיה זה אפילו פחות מצחיק ממה שזה נשמע.

הפינה השניה שהוא מתעקש להשאיר היא ה-Headlines – דברים מצחיקים ששלחו לו מהעיתון, כותרות תמונות ומה לא.שזה מצחיק לפעמים, אבל רק אם משתיקים את הקול, כי הוא מתעקש להסביר כל בדיחה ובדיחה טוב טוב, אם הצופים לא יודעים קרוא וכתוב.

אבל מילא שני אלה, הדבר השלישי והכי מעצבן שהולך להישאר בתוכנית, כך מתברר, זה המנחה ג’יי לנו.

מיני-אתרים חדשים לחדשות 2

אני קורא אצל דבורית (ולווט) על השקת האתר של חדשות ערוץ 2 ביום רביעי. לא הייתי בהשקה בעיקר כי לא הוזמנתי אליה, ולא כתבי טכנולוגיה-מחשבים-אינטרנט אחרים עימם שוחחתי – בעיקר כתבי מדיה הוזמנו. נו טוב.

מה שהושק ביום רביעי (גלובס, דהמרקר, אייס, וואלה), הוא לא בדיוק “אתר” – אלא שני מיני-אתרים נפרדים אצל שני אתרי הזכייניות. (קשת ורשת)

חדשות 2 משודרות ברשת כבר למעלה משנה, ובאתר קשת, לדעתי, קצת יותר, ונוספו מאז מבזקים יומיים וכל מיני תכנים – אבל בואו נגיד שאני מתקטנן (מלשון קינן, כמובן) ופשוט מדובר בבטא ארוכה, ועכשיו היציאה מהבטא והוספה של וידאופדיה, אנימציה סאטירית, צ’טים ועוד דברים שאתר לחברת חדשות הוא אכן המקום להם.

האתר שנעלם

אבי וייס, מנכ”ל חברת החדשות אמר לאייס “הדיונים על הקמת אתר לחדשות 2 החלו מזמן, כבר לפני 3-4 שנים”. רק שהם התחילו הרבה לפני כן. לחדשות ערוץ 2 היה לפני כשעשור אתר אינטרנט בכתובת israelnews2.co.il.

מצאתי אותו בארכיב הרשת, האתר היה באוויר למשך תקופה קצרה מאוד. – אם תחליפו את הקידוד ל-Visual, תוכלו לראות (מתחת לתמונתם של מיקי ויעקב) ידיעות על הסכם קרב עם הרשות הפלסטינית, ענייני טפסי התפקדות, עוד מיסים. למעשה, שום דבר לא השתנה מאז 25 בינואר 1999, למעט שער הדולר שהיה 4.2360. אך, היו ימים.

היה גם את הדומיין ch2news.tv (כשמדינת טובלו הבינה שהקיצור שלה יכול להכניס לה הרבה כסף מתחנות טלוויזיה בעולם) – ושימש לכתובת מייל של אנשי הערוץ. בוריס בולטיאנסקי אף תוהה בפני למה לא נעשה שימוש בדומיין www.news2.co.il שרישומו חודש לפני פחות מחודש. כרגע הוא משמש רק למיילים של אנשי החדשות אבל לא מוביל לשום מקום כשמקליקים עליו.

תכנים מקבילים

באשר לבחירה במיני-אתרים במקום באתר עצמאי, טוענים בערוץ, לפי הדיווחים, שהחברה רוצה לנצל את ה”טראפיק” (אפשר גם לומר “תנועת גולשים”, או “כמות גולשים”, אגב) הקיימים של רשת וקשת.

זה הגיוני – אנשים כבר מכירים את האתרים הללו וכבר גולשים בהם, והכתובת מפומפמת לצופים בשידורים במשך כל היום. מצד שני, לא יהיה דומיין והגולשים יצטרכו להגיע דרך הזכייניות או דרך גוגל.

בינתיים מה שנוצר בפועל הוא כפילות של תכנים. שימו לב, למשל לידיעה על אולמרט והשתיה שעשה בקדימה. ברשת הידיעה עלתה ב-7:45, ואילו באתר קשת הידיעה עלתה ב-7:50. שלושים העורכים היעוודים ל”אתר” של 2 מעדכנים למעשה שני אתרים, עם שתי מערכות ניהול תוכן נפרדות לווידאו ולטקסט (סביר מאוד להניח), שני עמודי בית לערוך ולפנות מהם לכתבות החדשות, שני מערכי טוקבקים נפרדים ועוד.

ב-2 בטח מעדיפים לא להקים שוב אתר משלהם, שכן יתכן מאוד שהזכייניות יתאחדו, מי יודע מתי. או שיהיה אפשר איכשהו לאחד את ניהול התוכן, כאשר יעלה אתר מקו של קשת, לאחר הדחיה הקצרה, אוטוטו בנובמבר 2007.

בא לה לא טוב

אני לא רוצה להיות עינב גלילי עכשיו (בכל זמן אחר, כן, אגב. אני חושב שהיא מבריקה, אם לא האישה המבריקה בטלוויזיה). במשך משהו כמו חצי שנה היא עובדת על תוכנית סאטירה ומצלמת פיילוטים, שכל הזמן השידור שלהם נדחה.

הויה דלורוזה הזו הומחזה, במודע או שלא במודע, בפרומואים לתוכנית, בהם היא משפילה את עצמה בפני “מנכ”ל ערוץ 2” רק בשביל לקבל את התוכנית, עד שסוף סוף הוא מסכים לתת לה אחת במוצאי יום העצמאות.

עכשיו, ממש בדיוק כשהתוכנית “באה בטוב” אמורה להיות משודרת, נתקע הסיפור עם אולמרט שנתון שהיה נתון תחת צו איסור פרסום. כל הפרטים שאסור לפרסם, פורסמו כמובן בתקשורת הזרה כל מי שיש לו דפדפן וחיבור לאינטרנט כבר יודע בדיוק מה היה שם.

ערוץ 2 פתחו מיד אולפן חדשות בנוהל פיגוע, עם פרשנים וכתבים פזורים ברחבי הארץ בשביל להגיד במשך דקות ארוכות שעדיין אסור להגיד כלום, אבל ממש עוד מעט יהיה מותר להם כשיוסר צו איסור הפרסום. אז כמו כל התקשורת, הם עדיין חוגגים סביב מה שאסור להגיד ומפרסמים שביבי מידע וחלקי מידע.

די בהתחלה דני קושמרו, מנחה המשדר, כינה אותו “מוזר” והתנצל שהם בכלל מנהלים אותו. הנה רעיון – נסו לא לנהל אותו, ולפרוץ לשידור אם באמת יקרה משהו. מה שקרה רק שעה לאחר שהוא נפתח.

לוח השידורים בלווין השתנה כבר, התוכנית הוסרה ממנו, ובמקומה מופיעים “שינויים בלוח המשדרים”, “חדשות” ושידורים חוזרים של “הישראלים” אותם נאלצו לראות צופי ערוץ 2 לאורך כל החג, אחרי שבחרו להישאר בבית ולברוח מעשן המנגלים.

ואם לא מספיק שהרגו לעינב את התוכנית בפעם המי יודע כמה, הפרומואים בהפסקות הפרסומות של משדר הסרק הזה הפכו למשטח ריקודים על גופת התוכנית – ואם לא הבנו עדיין – מחר וביום ראשון ישודרו ספשלים קומיים ליום העצמאות של שלום אסייג וארץ נהדרת.

ממש לא יפה, אדוני המנכ”ל.

*כותרת – גילעד נס

חדשים כבר שנתיים

לא טסתי לאילת השנה לטק-אד. אז כן, אני מקנא. ברור. אין טעם שאכתוב שלא רציתי כי זה משעמם וכי לא צפויות הכרזות מעניינות השנה.

אז כמה מחברי כן נסעו, וערוץ 2 שלח את אילן לייזרוביץ’. אני מניח שהייטק וטכנולוגיה זה לא תחום הסיקור הרגיל שלו, וזה בסדר – לא כולם צריכים להבין בהכל. הוא ראיין שם את נציגי מיקרוסופט שיתכן שלא מסרו לו את כל המידע עבור הכתבה שהביא משם, ואני שמח להשלים פרטים.

המשחק “גיבור גיטרה” (או guitar hero, אם תרצו), בו יש לנגן על גאדג’ט דמוי גיטרה לפי הוראות על המסך, הוא לא ממש מכשיר חדש. הוא יצא כבר ב-2005, ומאז יצאו לו שני המשכים וכל מיני גירסאות, וגם משחק יותר מתקדם – Rock Band שבו יש כבר להקה שלמה שצריכה לדעת לנגן.

קונסולות ה-XBOX, עליה עובד המשחק (ולא רק עליה אגב, המחשק מתאים גם לקונסולות המיוצרות על ידי חברות מתחרות למיקרוסופט שמארגנת את הכנס באילת והזמינה אליו את העיתונאים), תגיע בקרוב, הובטח בכתבה. אני מניח שאם מבטיחים משהו כזה כל כך בנחישות, ומדברים עליו כבר 3 שנים, הרי שהוא חייב לקרות.

גם הזון לא ממש חדש. הוא יצא לפני שנה וחצי (ובדקנו אותו), ומאז יצאו לו גירסאות חדשות, שעדיין לא הגיעו לישראל. “מעבר לזה שהוא מנגן מוזיקה ומשמיע וידאו”, אמר ליאור צורף, מנהל השיווק של מיקרוסופט בישראל, הוא מאפשר לך לשתף”, והסביר איך אפשר לשלוח שירים ממכשיר למכשיר. נהדר. רק שהוא כנראה שכח לציין שאת השירים שקיבלתם מחבר תוכלו לשמוע רק שלוש פעמים.

אפשר לעשות כסף מהאינטרנט הזה?

כוכבי היוטיובים בריב על הכסף התיאורטי שאפשר להרוויח ממנו. מתוך הפרק האחרון והמצחיק במיוחד של סאות’פארק, שנפתח בשביתה של קנדה.

את הפרק המלא (עונה 12, פרק 4) אפשר ומומלץ לראות באתר SouthPark Studios.

משנים את המציאות

לפני מספר חודשים חבר טוב נכנס לוויקיפדיה האנגלית, בחר בערך של אחת ממדינות העולם, ושתל בה פיסקה שלמה המשלבת באופן משעשע את המרמור שלו ממקום עבודה שעזב לפני שנים רבות, כחלק מההסטוריה של אותה מדינה. חלפו כמה וכמה שבועות עד שמישהו קלט את התעלול, הפיסקה הוסרה, והאשימו את האיש בהשחתה. אין ספק שמדובר בונדליסט מסוכן.

סטיבן קולבר, הסאטריקין המבריק בטלוויזיה האמריקנית, אמר באחת התוכניות שלו כי בעזרת וויקיפדיה “מביאים את הדמוקרטיה למידע”. אם מספיק אנשים מאמינים במשהו, הוא אמר, הוא הופך להיות עובדה – הנה, זה כתוב בוויקיפדיה. באותה תוכנית הוא קרא לגולשים להיכנס לערך של “פילים” ולכתוב שם שאוכלוסית הפילים באפריקה צמחה ושהיא כבר לא בסכנת הכחדה.

הוויקיפדים זעמו. הערך ננעל לעריכה נגד הצופים הפרחחים של קולבר שנענו לקריאה שלו, הייתה סולחה עם ג’ימי וויילס, מייסד וויקיפדיה והעניין הסתיים. והנה, לאחרונה התברר שכנראה כן אפשר לשנות את המציאות. בדרום אפריקה מחפשים דרכים לווסת את אוכלוסית הפילים.

הצעה לפוסט – האינטרנט מסוכן פחד

מדי כמה ימים אני מקבל מייל עם הכותרת הצעה לאייטם“. כשאנשי יחסי ציבור מרגישים שאנחנו לא עושים את העבודה שלנו מספיק טוב, או חסרים לו רעיונות הם חשים לעזור לנו ומציעים לנו נושא לכתוב עליו. מין שירות כזה לציבור.

 

בתחום המחשבים והאינטרנט אנחנו מקבלים, למשל, הצעות לכתוב על החסכון בכסף והיעילות בשימוש בדיו חלופי, ובאותה תיבה במקביל מתקבל גם מייל המתריע בפני הסכנות של שימוש בדיו חלופי והנזקים העצומים שזה עושה למדפסת (תלוי אם ההצעה מגיעה מיבואני דיו חלופי, או יבואני מדפסות מותגיות – המסקנות שונות לחלוטין בשני המקרים, באופן מפתיע למרות שבשני המקרים מדובר במומחים גדולים בתחום הדיו).

 

אני לא יודע אם מי שמייחצן את הסרט ללא עקבותשלח עליו הצעה לאייטםלכל מיני מערכות, או שסתם מדובר בעיתוי – הסרט יצא בסמוך ל”יום האינטרנט הבטוח” מאנשים שמורידים דברים שחל היום (אגב, אני לא אדיוט. בעל בנים ועל בנותבכל גליון של מעריב לנוער מאז שהומצא הדפוס ועד היום נכתב שאין דבר כזה “ימים בטוחים”).

 

כך או אחרת, שני דיונים שהתקיימו בטלוויזיה בנושא הסכנות באינטרנט שילבו לתוכם את עלילת הסרט המטופשת בה רוצח מתועב פותח אתר ומודיע שככל שיעלו הכניסות – כך איזה מישהו שהוא מתעלל בו במרתף יירצח יותר מהר. מעיין גירסה מודרנית ל-Saw, למי שראה, ואם במודרנית הכוונה למשהו שמתאים לשנת 1998.

 

לי, אגב, זה מזכיר את אחד האתרים הראשונים שצפיתי בהם באינטרנט – אדם חיבר את המחשב שלו ליד רובוטית ולמצלמת רשת, ובכל פעם שמישהו הקליק, היד נופפה לשלום לחתול שלו, שנהג לישון בקרבת המחשב.

 

אפשר לנהל דיון אינטלנגטי על סכנות הרשת. מצד אחד, היא מאפשרת פשיעה בנקאית וכלכלית שלא מצריכה שבירת קירות ופריצה לכספות אלא להושיב סקריפט קידי שינסה לפרוץ לאתרים או לגנוב סיסמאות של אנשים, וכן, היא מאפשרת גם לפדופילים לארוב בצטים וברשתות חברתיות לילדים תמימים ולפתות אותם בקלות, כי קל לרכוש אמון של ילדים דרך הרשת כשמסתתרים מאחורי זהות בדויה, מאשר בגן ציבורי.

 

מנגד, אפשר לטעון שכללי זהירות בסיסיים ימנעו פריצה לחשבון הבנק וגניבת זהות, ושיש המון פדופילים גם בעולם האמיתי, וכאלה שנוגעים בילדים שלהם בבית, או נוגעים בהם בבית ספר ושישנם ילדים באינטרנט שסוגרים את החלון של הצ’ט ברגע שמגיע מישהו חשוד.

 

אבל אם מנסים להשליך על המציאות מתוך העלילה של “ללא עקבות”, או מתוך כל עלילה בדיונית אחרת, הדיון כבר הופך למטופש לא רציני, ומצייר את האינטרנט בצורה מעוותת ולא מציאותית.

 

במצב הזה, אפשר פשוט לשלוף את הדלוריין ולחזור אחורה בזמן בשביל למנוע מכל האינטרנט הזה בכלל להיווצר על ידי חיסולו של סבא של אל גור. או כמילותיו של ידידי גדי שמשון שהתשתתף בשני הדיונים – בתיק תקשורת ובתכנית הבוקר של ערוץ 10 – “צריך לקרוא לסופרמן וגק באוור“.

עדכון: גם יהונתן קלינגר כתב על זה.

 

זכרון קולקטיבי

מחר ובמשך כל סוף השבוע יטחנו לכולנו את השכל על וועדת וינוגרד – כן מתפטר, לא מתפטר, יש שלג ליד הכנסת, אין שלג ליד הכנסת, ואיך רשתות אנטשמיות בעולם מכסות או לא מכסות את האירוע. אז רק בקטנה, כדאי לצפות בקטע הבא של גוטליב על ההתבטאויות של ברק שמ”אתפטר”, עבר ל”אעשה את מה שטוב בשביל המדינה”. הקטע שהוא מציג לקוח ממסיבת העיתונאים הזאת

.פורסם גם אצל גדי שמשון

התחת היקר והנצפה ביותר

ה-FCC בחנו במשך חמש שנים את הסצינה הזאת מ-NYPD (זהירות, מופיע בה תחת) בשביל לקבוע שמופיע בה תחת, שזה לא יפה (עניין של טעם לדעתי), ושרשת ABC ששידרה את הפרק צריכה לשלם מיליונתלפים דולר או סכום מטופש אחר על כך שהם העזו להראות את הישבן הסורר בשעות שמישהו עלול לצפות בהן. לדעתם של אנשי ה-FCC המכובדים, צד של שד וישבן, הם איבריים מיניים (ההחלטה ב-DOC).

הרג’יסטר דואגים לעדכן אותנו ואת חברי ה-FCC (שכנראה עדיין מנסים לראות אם יש ישבנים בפרק האחרון של תיקים באיפלה או משהו כזה) שבקטע הנ”ל בYouTube היו למעלה ממיליון צפיות תוך יומיים (והיו עוד מופעים שלו שם ובאתרי שיתוף וידאו אחרים), כך שהקנס שלהם דווקא גרם לכך שיותר אנשים ייחשפו לקטע.

יש אינטרנט בכלא בשוודיה?

מפעילי אתר שיתוף הקבצים Pirate Bay הם ליצינים. כשקיבלו איום משפטי ב-PDF הם החזירו תשובה ב-BMP בגודל של מגה ובגירסה מצומצמת לגולשים שאומרת “גם אנחנו יכולים להשתמש בפורמטים מעצבנים“.קו ההגנה הכללי שלהם בתחילת הדרך שהתבטא במענה שלהם לאיומים מצד חברות הפקה ואיגודים כלל שרביטים מתקפלים ופעילות רקטלית (ויש עוד).

אחרי הפשיטה ב-2006, בה השתתפו 50 שוטרים על פי ה-MPAA (שהרי יודע שהם לא טועים), פירסמו הפיירטביים פוסט מפוהק בו הם מסבירים שצינון או שכרות מפילים את האתר ליותר זמן.

אני מניח שגם לאור האיום הנוכחי בתביעה משפטית ובמאסר של שנתיים השאננות תימשך. מערכת המרתף ונספחיה חקרו קצת את העניין של כלא בשבדיה, ומסתבר שמדובר במתקני כליאה ברמה של חמישה כוכבים עם כדורגל, סטייקים וסקס (לעומת ישראל, פה האסירים המסכנים נאלצים לצאת לארגנטינה, בשביל איזה אסאדו טוב) . אפילו סדאם חוסיין בעצמו – לפני שנתלה לעיני מצלמות הדור השלישי, ידע שסטייק טוב עדיף לו מכל גזר דין אחר.

הרושם הכללי שקיבלנו הוא שאת השרביטים מהמערכה הראשונה הם לא יפגשו מקרוב. למרות שהאתר ימשיך לתפקד כנראה משרתים במדינות אחרות, או כאלה שמונחים על זירת זודיאק במים בינלאומיים, שחשוב לזכור: הורדה זה פויה.