מלחמת הסופרבול נולד

לפני כמה שנים יצא לי להיות בארה”ב בדיוק בתקופת הסופרבול, ואפילו התאחרתי בבית עם טלוויזיה די גדולה, ורציתי לחוות את הצפיה הקולקטיבית של האירוע הענק הזה יחד עם כל הג’אנקפוד והבירה שהוא כולל, והפרסומות היקרות שאפשר לראות אשכרה בטלוויזיה ולא באינטרנט. בגלל ענייני לוח זמנים זה לא יצא.

לפני קצת פחות שנים, אני ושותפי לדירה החלטנו לעשות ליל סופרבול כמו שצריך, רק בגירסת הרמת גן, ועם טלוויזיה יותר קטנה, בירות מקומיות ויותר ג’אנקפוד ועם אורחים וחברים. האורחים והחברים לא הגיעו, אז בחרתי קבוצה אקראית לעודד, הוא בחר את השניה. צפינו כ-5 דקות והלכנו לישון, כי בכל-זאת אנשים עובדים. וגם לא הבנו כלום ממה שקורה על המסך. אמרו לי שבישראל יש משוגעים לדבר שגם לא מבינים כלום, אבל מתקבצים בפאבים בשביל לצרוח לעבר הטלוויזיה ולא להבין בצוותא.

והנה, עוד פחות שעתיים שוב לא אצפה בסופרבול (הפעם מספר ארבעים ושלוש), עם כל הפרסומות המגניבות ביותר בטלוויזיה. קראתי שהשנה דוריטוס ביקשו מהלקוחות שלהם ומהגולשים לצלם משהו מגניב, ומי שיזכה בתחרות (חוץ מדוריטוס שקיבלה מלא פרסומות בחינם שמשודרות בכל האינטרנטים) – הפרסומת שלו תשודר במשחק עצמו – בספוט בן 30 שניות שעולה מלאנתלאפים דולרים.

נשמע מוכר? זה בגלל שאותו מותג חטיפים עשה את זה בכוכב נולד ב-2007. כל שנותר לקוות אחרי ההעתקה הזאת שעשו האמריקנים, הוא שליגת הפוטבול בארה”ב לא תגייס גם אליה את צביקה הדר. אם כן, נוכל יחד עם עשרות מליוני אמריקנים לראות אותו אחרי “ברייק הזהב” (עוד קונספט שהליגה גנבה ברוב חוצפתה) מכריז על המנצח בין שתי הקבוצות: האינדיאנה איי דונט ריממבר נגד הניו המפשיר הו גיבס א פאק.

וסתם פרט טריוויה שמצאתי פעם – תעריפי הפרסומות של הסופרבול כה גבוהים בין השאר כי מדובר באירוע הטלוויזיוני הנצפה ביותר בארה”ב. אז זהו, שלא בדיוק. כלומר לפחות לפי ויקיפדיה – שאם זה כתוב בה זה חייב להיות נכון (ושם גם מפנים למקורות אחרים). התברר לי בשיטוט שם לאחרונה שבסופרבול האחרון (2008) ששבר שיא צפו 97.5 מיליון איש, ואילו בפרק הסיום של מאש מ-1983 צפו 105.7 איש. וכנראה הרבה מהם הורידו את המים באסלה ביחד – אני אשמח לשמוע סימוכין לזה.

תחזיות ל-2009

בעקבות גל התחזיות הנהדרות שתוקף כל פיסת דשא ירוקה באינטרנט, החליט גם “בלוג זה לחלשים“, בשיתוף “הבלוג של אהוד קינן” ו”נביאים אחרונים” להציג את התחזית שלנו לשנת 2009. כשתסתיים השנה הבאה, נוכל לחזור לפוסט זה ולראות אם צדקנו או לא. אנחנו לא רוצים להשמע נפוחים מעצמנו, אבל יש לנו הרגשה שרמת הדיוק שלנו תעמוד על 90 עד 100 אחוזים.

פוליטי
יהיו בחירות השנה. המפלגה הגדולה ביותר תקים את הממשלה. יהיה שר מש”ס. ראש הממשלה יהיה או גבר או בחורה, ששמו / שמה הוא בתבנית XיXי.

מדיני
המבצע בעזה ימשיך גם בשנת 2009. הערבים עדיין ישנאו אותנו. לאחמדיניג’אד עדיין יהיה את השם שהכי קשה לאיית בכל העולם. יהיו הפגנות בעד ישראל והפגנות נגד ישראל.

כלכלי
עדיין נרגיש את ההדים של המשבר הכלכלי. נגיד בנק ישראל יכריז על ריבית חדשה. מחירי הדלק יתעדכנו בכל תחילת חודש. אהוד יאסוף מספיק שנקלים כדי להשתלט על העולם. מישהו בעולם יאבד את הארנק שלו, ויתקשר למוקד שירות הלקוחות כדי לבטל את כרטיס האשראי שלו.

היי-טק
יהיו פיטורים. יהיו גיוסים. קרנות הון-סיכון יפסידו כסף. יהיה סטארט-אפ שימציא מוצר מדהים שלא עושה כלום.

סלולר
הדור הרביעי ישתלט על העולם ויציע חיבור סלולרי לאינטרנט במהירות האור. נוקיה תוציא את ה-N97 שיזכה לביקורות נהדרות בתקשורת, אבל יעלה כמו החללית שהוא מסוגל להנחית, ולכן היחידים שיהיה להם אותו הם עיתונאים ש”ישכחו” להחזיר אותו ליחצ”נים. ה-SMS הנפוץ ביותר: “ערה?”. ה-SMS הכי פחות נפוץ: “ער?”

פלסטיקה
טאפרוור תמשיך לייצר קופסאות כאלה שאוטמות ממש טוב את האוכל, ונמכרות בחוגי בית. ילדים ימשיכו לשחק בצעצועים. הרובוטריקים ינצחו את השקרניקים.

אקלים
השכנים שלנו עדיין ימשיכו לתלות כביסה בקיץ. דני רופ ימשיך לצעוד מהשולחן של המגישים אל עבר המסך הגדול הזה שלא מבינים מה יש עליו. בקיץ יהיה חם, אבל מה שבאמת יעצבן זו הלחות. בחורף יהיה קר, אבל מה שבאמת יעצבן זו הלחות.

קולנוע
יצא סרט אנימציה. יצא סרט שמבוסס על קומיקס. שחקנית כלשהי תתראיין לעיתון כלשהו ותדון בסוגית העירום. תצא קומדיה. הרובוטריקים ינצחו את השקרניקים.

טלויזיה
“הישרדות: איי הפנינה” תסתיים מתישהו, ויהיה מנצח (ארז), או מנצחת (אהוד). ערוץ הסרטים יקרין לפחות סרט אחד ביום בכיכובה של ג’ודית לייט. אם תזפזפו בין כל ערוצי הסרטים אחרי השעה שתיים בלילה, יש לכם סיכוי טוב ליפול על ציצים, או סרטים עם בילי זיין (למעשה, זה אותו דבר).

בלוגים
יהיה יום ששני הקוראים של “בלוג זה לחלשים” יקראו לקורא נוסף, ואז יהיה שלושה קוראים – אבל הקורא השלישי מהר מאוד יכנע ויעבור לקרוא את הבלוג של יובל דרור.

טיזר – “‘המוסד הסגור’ – סרט קאלט?”

בחצי השנה האחרונה אני לומד עריכת וידאו. בחודשיים האחרונים אני עובד על סרט הגמר שלי ללימודים אותו אגיש בשבוע הבא וכמובן אעלה לאינטרנטים וכנראה אפיץ בתחנה המרכזית ובבסטות בשוק עם עטיפה שנראית כאילו הודפסה במדפסת סיכות.

בקצרה, התלוותי להקרנה של “המוסד הסגור” בשישי בערב בסינמטק תל-אביב, לפניה נערך משתה, וראיינתי את יוצרי הסרט. הנה טיזר בן 18 שניות (מתנצל על האיכות) מתוך הסרט שלי (שיעמוד על כ-5 דקות). תבלו

משנים את המציאות

לפני מספר חודשים חבר טוב נכנס לוויקיפדיה האנגלית, בחר בערך של אחת ממדינות העולם, ושתל בה פיסקה שלמה המשלבת באופן משעשע את המרמור שלו ממקום עבודה שעזב לפני שנים רבות, כחלק מההסטוריה של אותה מדינה. חלפו כמה וכמה שבועות עד שמישהו קלט את התעלול, הפיסקה הוסרה, והאשימו את האיש בהשחתה. אין ספק שמדובר בונדליסט מסוכן.

סטיבן קולבר, הסאטריקין המבריק בטלוויזיה האמריקנית, אמר באחת התוכניות שלו כי בעזרת וויקיפדיה “מביאים את הדמוקרטיה למידע”. אם מספיק אנשים מאמינים במשהו, הוא אמר, הוא הופך להיות עובדה – הנה, זה כתוב בוויקיפדיה. באותה תוכנית הוא קרא לגולשים להיכנס לערך של “פילים” ולכתוב שם שאוכלוסית הפילים באפריקה צמחה ושהיא כבר לא בסכנת הכחדה.

הוויקיפדים זעמו. הערך ננעל לעריכה נגד הצופים הפרחחים של קולבר שנענו לקריאה שלו, הייתה סולחה עם ג’ימי וויילס, מייסד וויקיפדיה והעניין הסתיים. והנה, לאחרונה התברר שכנראה כן אפשר לשנות את המציאות. בדרום אפריקה מחפשים דרכים לווסת את אוכלוסית הפילים.

מי הזיז את הפיצה? אפשר לראות ב-GPS

לפני כמה ימים הייתי אצל חברה והזמנו פיצה. די מהר הגיע SMS שמבטיח: הפיצה תגיע עוד 12 דקות. לא הבנתי מה אני אמור לעשות עם האינמפורמציה הזאת בדיוק כמו שעד היום אני חושש כי אני לא יודע מה לעשות כשה-GPS אומר לי “התכונן להגעה ליעד” – מה יש להתכונן? אני לא מסורק? יש לי פטרוזליה בשן? אני הולך לקבל בשורות לא נעימות בבית של החבר שחשבתי לתומי שאני הולך ליום הולדת שלו?

כך או כך, הפיצה לא הגיעה תוך 12 דקות. היא הגיעה תוך שעה, והגיעה קרה. השליח פשוט לא מצא את הדרך, ואני לא חושב שאשפר להאשים אותו. מדובר בגבעתיים – וברחוב ספציפי בגבעתיים שהפך חד סטרי לתוך עצמו וללא מוצא. הייתי חושד שמדובר בקרע במרקם העדין של זמן ומרחב, אבל כאמור, זה גבעתיים. חוקי מרחב-זמן לא חלים שם.

פיצה ביתית. צילום: עידוק

היום אני קורא אצל גל מור על שירות של רשתות פיצה בארה”ב הברית שאומר לך בדיוק מה מצב הפיצה מרגע רידוד הבצק פחות או יותר, עד שהיא מגיעה לפתח ביתך (ולמזלנו שם המידע נעצר ולא הופך ל-TMI).

אבל גם לפני כן מדובר פה בעודף מידע, וזה קצת מדאיג – במיוחד כשדינו של מידע להיחשף, ואנשים מטורפים ייצרו מאש-אפים של מפות המציגות את תנועת שליחי הפיצות ברחבי העולם – כך שתיכוניסטים יוכלו גם לעקוב אחרי 40 הפיצות שהם הזמינו (באמצעות ה-SMS – אלוהים ישמור, אפשר לעשות את זה היום) בתור מתיחה למורה שלהם לפיזיקה, מבלי להזיז את ישבניהם מהכסא לעבר מחבוא בשיח מול הבית שלו, כמו שהיו עושים נערים טובים לפני כל האינטרנט, הטוק-בקים והבוקפייס הזה.

עודף המידע הזה, ובמיוחד בהקשר של פיצות הזכיר לי סרטון משעשע אך מדאיג שמסתובב מלא זמן ברשת, מטעם ה-ACLU – ארגון זכויות אזרח בארה”ב (מעיין EFF של זקנים). צפיה מחודשת בסרטון מדי מפסר חודשים ומעקב אחרי ההתפתחות של כל המידע שנאגר עלינו באתרי החיפוש, ברשתות החברתיות ובקרוב במיזם ה-DNA ובפורטלי בריאות של גוגל ומיקרוסופט מראה כמה המציאות המגוכחת שהוא מציג מתקרבת אט אט לאמת.

התחת היקר והנצפה ביותר

ה-FCC בחנו במשך חמש שנים את הסצינה הזאת מ-NYPD (זהירות, מופיע בה תחת) בשביל לקבוע שמופיע בה תחת, שזה לא יפה (עניין של טעם לדעתי), ושרשת ABC ששידרה את הפרק צריכה לשלם מיליונתלפים דולר או סכום מטופש אחר על כך שהם העזו להראות את הישבן הסורר בשעות שמישהו עלול לצפות בהן. לדעתם של אנשי ה-FCC המכובדים, צד של שד וישבן, הם איבריים מיניים (ההחלטה ב-DOC).

הרג’יסטר דואגים לעדכן אותנו ואת חברי ה-FCC (שכנראה עדיין מנסים לראות אם יש ישבנים בפרק האחרון של תיקים באיפלה או משהו כזה) שבקטע הנ”ל בYouTube היו למעלה ממיליון צפיות תוך יומיים (והיו עוד מופעים שלו שם ובאתרי שיתוף וידאו אחרים), כך שהקנס שלהם דווקא גרם לכך שיותר אנשים ייחשפו לקטע.

יש אינטרנט בכלא בשוודיה?

מפעילי אתר שיתוף הקבצים Pirate Bay הם ליצינים. כשקיבלו איום משפטי ב-PDF הם החזירו תשובה ב-BMP בגודל של מגה ובגירסה מצומצמת לגולשים שאומרת “גם אנחנו יכולים להשתמש בפורמטים מעצבנים“.קו ההגנה הכללי שלהם בתחילת הדרך שהתבטא במענה שלהם לאיומים מצד חברות הפקה ואיגודים כלל שרביטים מתקפלים ופעילות רקטלית (ויש עוד).

אחרי הפשיטה ב-2006, בה השתתפו 50 שוטרים על פי ה-MPAA (שהרי יודע שהם לא טועים), פירסמו הפיירטביים פוסט מפוהק בו הם מסבירים שצינון או שכרות מפילים את האתר ליותר זמן.

אני מניח שגם לאור האיום הנוכחי בתביעה משפטית ובמאסר של שנתיים השאננות תימשך. מערכת המרתף ונספחיה חקרו קצת את העניין של כלא בשבדיה, ומסתבר שמדובר במתקני כליאה ברמה של חמישה כוכבים עם כדורגל, סטייקים וסקס (לעומת ישראל, פה האסירים המסכנים נאלצים לצאת לארגנטינה, בשביל איזה אסאדו טוב) . אפילו סדאם חוסיין בעצמו – לפני שנתלה לעיני מצלמות הדור השלישי, ידע שסטייק טוב עדיף לו מכל גזר דין אחר.

הרושם הכללי שקיבלנו הוא שאת השרביטים מהמערכה הראשונה הם לא יפגשו מקרוב. למרות שהאתר ימשיך לתפקד כנראה משרתים במדינות אחרות, או כאלה שמונחים על זירת זודיאק במים בינלאומיים, שחשוב לזכור: הורדה זה פויה.

אמ אמי

ראיתי רק 10 דקות מהאמי, ככה במקרה תוך כדי זפזופ. אין שום סיבה שאצפה בו בשידור חי, יש אנשים שזו העבודה שלהם.

ממה שהצלחתי לראות בשידור הערוך בערב, “המשרד במבטא אמריקני” זכה, ובמאי הטקס ידע מה הוא עושה כשהוא הפנה את המצלמות ואת תשומת הלב לכשרונות האמייתים באופרציה הזאת,ריקי ג’רווייס וסטיבן מרצנ’ט, היוצרים המקוריים של הסדרה בבריטניה, שישבו בקהל, ונפנפו בצנעה למצלמה.

שאר הטקס כבר לא כל כך עניין אותי, למרות שקונאן הנחה אותו, כבר מהבוקר אז קראתי ש-“24” זכתה ביותר פרסים ממה שהגיע לה. אני אודה שאני צופה בפיסת הטלוויזיה המופרכת הזאת באדיקות במשך חמש העונות, אך עם כל הערכתי לקיפר סאת’רלנד ולמאמץ הדרמתי המדהים שהוא עושה במשך כל הסדרה, שכולל בעיקר לצעוק “I’m a federal agent!”, אני חושב שמספר הפרסים שבאמת מגיע לסדרה לא גבוה מ-0.

סדרות כאלה, כדאי אפילו לחייב מראש בפרס או שניים, כדי שכשיזכו כבר בפרסים, עדיין יעמוד מספרם על 0.

פלה

יש פרסומת בסטאר וורלד (מפתיע, אבל יש פרסומות בערוץ זה), בה מופיע כוכב העבר בכדורגל, פלה (ככה אומרים לי, אני לא מבין בכדורגל). ניסיתי לנחש לאילו ילדים עניים\חולים\מסכנים\כאלה שפספסו פרק של האלופה, האיש נתן את זמנו. ואז הפרסומת נגמרת, ומה מתברר, הוא לא אוהב פיראטיות. כל המוצא את הקשר מתבקש לצרוב אותו על דיסק ולשלוח בדואר.

תסריט דה וינצ’י

אני מגיש לכם חתיכה מגירסאת הבמאי של צופן דה וינצ’י, שלא נזכה לראות:

Tom Hanks (as Robert Langdon): I’ve figured it out. I found the killer!
Ron Howard (as Narrator): (No, He didn’t)‎

מי שלא מבין למה זה כל כך מצחיק, מתבקש לצפות כבר במשפחה בהפרעה הסדרה הכי טובה שאתם לא רואים (לא כי אני מתנשא, אלא כי פוקס ביטלו וגם אני לא רואה). אני גם לא מבין למה זה מצחיק, אבל זה כי עוד לא עברתי את עמוד 2 ב”צופן דה וינצ’י”.