סטיבן קולבר, הסאטריקין המבריק בטלוויזיה האמריקנית, אמר באחת התוכניות שלו כי בעזרת וויקיפדיה “מביאים את הדמוקרטיה למידע”. אם מספיק אנשים מאמינים במשהו, הוא אמר, הוא הופך להיות עובדה – הנה, זה כתוב בוויקיפדיה. באותה תוכנית הוא קרא לגולשים להיכנס לערך של “פילים” ולכתוב שם שאוכלוסית הפילים באפריקה צמחה ושהיא כבר לא בסכנת הכחדה.

הוויקיפדים זעמו. הערך ננעל לעריכה נגד הצופים הפרחחים של קולבר שנענו לקריאה שלו, הייתה סולחה עם ג’ימי וויילס, מייסד וויקיפדיה והעניין הסתיים. והנה, לאחרונה התברר שכנראה כן אפשר לשנות את המציאות. בדרום אפריקה מחפשים דרכים לווסת את אוכלוסית הפילים.

כך או כך, הפיצה לא הגיעה תוך 12 דקות. היא הגיעה תוך שעה, והגיעה קרה. השליח פשוט לא מצא את הדרך, ואני לא חושב שאשפר להאשים אותו. מדובר בגבעתיים – וברחוב ספציפי בגבעתיים שהפך חד סטרי לתוך עצמו וללא מוצא. הייתי חושד שמדובר בקרע במרקם העדין של זמן ומרחב, אבל כאמור, זה גבעתיים. חוקי מרחב-זמן לא חלים שם.

היום אני קורא אצל גל מור על שירות של רשתות פיצה בארה”ב הברית שאומר לך בדיוק מה מצב הפיצה מרגע רידוד הבצק פחות או יותר, עד שהיא מגיעה לפתח ביתך (ולמזלנו שם המידע נעצר ולא הופך ל-TMI).

אבל גם לפני כן מדובר פה בעודף מידע, וזה קצת מדאיג – במיוחד כשדינו של מידע להיחשף, ואנשים מטורפים ייצרו מאש-אפים של מפות המציגות את תנועת שליחי הפיצות ברחבי העולם – כך שתיכוניסטים יוכלו גם לעקוב אחרי 40 הפיצות שהם הזמינו (באמצעות ה-SMS – אלוהים ישמור, אפשר לעשות את זה היום) בתור מתיחה למורה שלהם לפיזיקה, מבלי להזיז את ישבניהם מהכסא לעבר מחבוא בשיח מול הבית שלו, כמו שהיו עושים נערים טובים לפני כל האינטרנט, הטוק-בקים והבוקפייס הזה.

עודף המידע הזה, ובמיוחד בהקשר של פיצות הזכיר לי סרטון משעשע אך מדאיג שמסתובב מלא זמן ברשת, מטעם ה-ACLU – ארגון זכויות אזרח בארה”ב (מעיין EFF של זקנים). צפיה מחודשת בסרטון מדי מפסר חודשים ומעקב אחרי ההתפתחות של כל המידע שנאגר עלינו באתרי החיפוש, ברשתות החברתיות ובקרוב במיזם ה-DNA ובפורטלי בריאות של גוגל ומיקרוסופט מראה כמה המציאות המגוכחת שהוא מציג מתקרבת אט אט לאמת.

I have 0 Friends

בפועל, מדובר בעוד מילת באזז שעושה בעיקר רעש ומזינה את עצמה. מאחורי אותה מילת באזז הזאת עומדים הרבה דברים: קונספטים עיצוביים חדשניים (ידועים גם כ”צבעי פסטל”), קונספטים ממשקיים למוצרים (ידועים גם כ”בטא”), או טכנולוגיות חדשות המשרתות אותנו ליצור את כל הקידמה הזאת (ידועות גם כ”טכנולוגיות שקיימות כבר לפחות 5 שנים ונזכרו בהן רק עכשיו”).

אחד המאפיינים העיקריים של השתיימאפס, הוא תוכן מבוסס גולשים. את זה אומר במאמר ארוך אך מעניין, הגולש האנונימי “אוריילי”. הרעיון התחיל להתבקע מאוד מהר כשגולשי וויקיפדיה גילו שאם נותנים להם לכתוב מה שבא להם, זה אומר שהם יכולים לכתוב מה שבא להם, ואפשר לנצל את זה. כל האחדים שיודעים המוכרים מהטוקבקים פשוט התחילו לספר מה שהם יודעים על גבי ערכים בוויקיפדיה. הבירוקרטים נלחצו, והמקום נשוג ונסגר לכותבים רשומים בלבד.

השאלה הנשאלת היא, מה יקרה כשהווב 2.0 יחלוף, ויגיע הווב 3.0, עליו עובדים בקפידה מדי יום ולילה מדעני ווב? התשובה היא די פשוטה: אם הווב 2.0 בישר על מותן של האפליקציות, והחיים עצמאיים של הווב, הווב 3.0 יסמן את העצמאות והחופש האמיתיים של הווב: מותם של המשתמשים. ב-3.0 יהיה רק ווב.